|
|
עמוד:10
הוא העם הוולשי . במהלך האיחוד בין וויילס לאנגליה , בשנת , 1542 נאסר השימוש בשפה הוולשית בכל מסמך רשמי , אך הוולשית הצליחה בכל זאת לשרוד . יתר על כן , בעשרות השנים האחרונות היא זוכה לתחייה . ולשים רבים שלא ידעו דבר וחצי רבר על שפת אבותיהם שבים ללמוד אותה , ודרכה הם חוזרים גם לספרות הוולשית העתיקה . תושבים ממוצא קלטי חיים גם בחלק הצפוני של האי , סקוטלנד , שנקראה קורם לכן בשם "אלבה " ( לעיתים בצורה "אלבני " או " אלביון . ( " אך לא כל תושבי סקוטלנד הם ממוצא קלטי . חלקם הם ממוצא קלטי אירי ( בימי הביניים כונו האירים בשם "סקוטו , ( " בני אוכלוסיות שפלשו או היגרו לסקוטלנד מאירלנד , וחלקם האחר ממוצא פיקטי - העם ששלט בחלק זה של האי לפני הפלישה הקלטית , כמה מאות שנים לפני הספירה . בראשית הכיבוש הרומי לא נכללה סקוטלנד בתחומי בריטניה הרומית . לקראת סוף המאה ה 1 לספירה הצליחו הרומאים להכניע כמה שבטים סקוטיים בדרום סקוטלנד , אך גם זאת לא למשך זמן רב . לקראת אמצע המאה ה 2 הופרדה סקוטלנד משאר חלקי האי בחומה שנקראה חומת הךריאן ( על שם הקיסר הךריאנוס , הקרוי במקורותינו אךריאנוס , ( שהוקמה בשנת 122 לספירה , ובחומת אנטונין ( אנטונינוס , הקיסר שירש את אדריאנוס , ( שהוקמה בשנת 138 לספירה . הסקוטים , ובמיוחד אלה שהתגוררו High Lands" ! שבצפוךמערב סקוטלנד , חיו במסגרות מדיניות נפרדות משאר חלקי האי למשך למעלה מאלף שנים נוספות . וכמו כרי להוסיף בלבול , חלק מסיפורי המיתולוגיה הנכללים בספר זה הגיעו מאזור בריטני ( Bretagne ) שבצפון מערב צרפת . שמה של בריטני נגזר מן הבריטונים שהיגרו אליה מאזורי הספר של ויילס במאה ה 5 לספירה . השפה הבךטונית קרובה הן לוולשית והן לקוךנית , ועד היום הבךטונים רואים בעצמם ישות לאומית נפרדת משאר הצרפתים .
|
|