|
|
עמוד:13
שלחופי האוקיינוס האטלנטי . עם זאת , ראשיתו של הקשר ההדוק בין האי שבקצה המערבי של אירופה לבין שאר חלקי היבשת היה רק במאה ה 5 לספירה . במאה ה 5 התחולל מהפך דתי באירלנד : הנצרות תפסה את מקומה של הדת הקלטית הקדומה . סנט פטריק , שהגיע לאירלנד מבריטניה ( ראו גם עמ' , ( 262-255 נחשב לאבי הכנסייה הנוצרית האירית . הוא ותלמידיו אחריו , במאות ה 6 וה , 7 הנחילו את הדת הנוצרית לשבטים הקלטים כמעט ללא שפיכות דמים . אף שראשי הכנסייה האירית הכריזו מלחמת חורטה על הדת הקלטית ועל כוהניה הדרואידים , קלטה הנצרות האירית מינהגים ואמונות של הדת הקלטית . כדי להקל את המעבר החד מהאלילות לנצרות , נתנו ראשי הכנסייה נופך נוצרי למינהגים ולאמונות הקדומים , ואלה הוסיפו להתקיים גם במאות הבאות . חגים קדומים הוסיפו להיחגג , אם בלבוש נוצרי ואם לא ( למשל חג האסיף , לונאסה , שנחוג ב 1 באוגוסט במשתאות וריקודים , < והמקומות הקדושים לקלטים קיבלו צביון נוצרי ונעשו מוקדים לצליינים נוצרים : אגם ( לוך ) roc במחוז דונגאל , הר קרוגפטךיק ממערב לעיר וסטפוךט , ועוד הרים , אגמים , עמקים וסלעים שהיו קדושים לקלטים הפגאנים . עד סוף המאה ה 12 נהנתה הכנסייה האירית מעצמאות כמעט מלאה , ולא היתה תלויה בכס הקדוש ברומא . הדבר בא לידי ביטוי בחוקי האישות , שאיפשרו גירושים מהירים גם לפי רצון האשה ואיפשרו לנשים למלא תפקידים בכירים בכנסייה ( למשל סנטה בריג'יד . ( אירלנד לא נפגעה בנדידת העמים , ובין המאה ה 7 וה 10 היתה לכנסייה האירית השפעה דתית ותרבותית עצומה במערב אירופה : כאשר סבלה אירופה מנחת זרועם של השבטים הגרמאנים הפגאנים וספריות במערב היבשת הועלו באש , הקדישו מאות ואלפי נזירים אירים את חייהם להעתקת הספרות הקלאסית ולשימורה . רבים באירלנד אף גורסים , כי "האירים הצילו את הציוויליזיציה המערבית" ( טענה זאת מועלית בין השאר בספרו של , Thomas Cahill
|
|