|
|
עמוד:ט
למערכת אינפורמטיבית מסועפת יותר , התורמת לתוספת מלאות באפיון הדמויות ובמידע על גורלן . בדרך של צבירת נתונים טקסטואליים וגישור משמעותי על פניהם , עקבתי בכמה מפרקי הספר אחר גילויי המוטיבים של השירה והתפילה בכלל יצירותיו של עגנון , ומשמעותם כלפי עולמו הרוחני והפואטי . עיונים נפרדים אלה נתרקמו ונתגבשו במשך ארבעים שנה בקירוב , אם כפרי קריאה ריגושית ונפעמת ברשות היחיד , אם תוך כדי הוראה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה בירושלים , בצוותא עם תלמידי , אגב התייחסות צמודה אל הטקסט העגנוני . עתה , מתוך נקודת תצפית כוללת ומאוחרת יותר , הם מתלכדים באורח טבעי לספר רב מידות , בעל צביון מסוים ומשמעותי משלו . פרקים נפרדים אלה מתאחים ומצטרפים זה לזה כדי מסכת אחת , והיא פרי הניסיון של קריאה ביצירת עגנון כפשוטה . הייתי כרוך אחר כמה מיצירות עגנון כבר עם פרסומן הראשון , כקורא נפעם . הייתי גם שרוי במחיצתו של עגנון האיש והסופר יותר משלושים שנה . לפרקים נקלעתי לשיחות חולין עמו , והוא היה בהן ראש המדברים . אך מעולם לא נסבה שיחתנו על פשר יצירותיו או על מאמרים ראשונים שפרסמתי על אודותיו בעודו בחיים . ההתחמקות מנושאים כגון אלה היתה הדדית . שכן אני עצמי לא הרהבתי עוז בנפשי להעלות לפניו את חידושי פרשנותי , ואילו הוא היה נמנע מלדבר עמי על מעשי ידיו שבכתב , והעדיף לגלגל עמי שיחה על נושאים מזדמנים , על מעשים שהיו . פגישתנו האחרונה נתקיימה באווירה של אלם וחוסר אונים : עיניו בוהות , שומע ואינו שומע את דיבורי הנבוך והקטוע , מתאמץ בכבדות להושיט את ידו לפךדת שלום אחרונה . מעשה הכינוס של דברי על פעלו של ש"י עגנון וגיבושם מחדש כדי ספר זה נתקיים ביוזמתו ובעידודו של דן מירון , חוקר ומבקר של ספרותנו החדשה , המתמיד לטפח את הנחלת נכסיה הטקסטואליים בדפוס וקיום מורשתה - ועל כך הבעת והכרת תודתי לו בשעה שאני מגיע עתה לברך על המוגמר . יבואו על הברכה מוסד ביאליק , ורחשי תודה לעובדיו שטיפלו ביד אמונה בכל הכרוך בפרסום הספר ובמתן דמות לו , ובראשם אורית ורטהיים אלירז ואילנה טוקטלי אשר ליוו את התקנתו והדפסתו על כל שלביהן . תודתי למיכל אילון על תרומתה לשוות מתכונת אחידה ובדוקה של טקסט הספר . תודתי למחלקת כתבי היד של בית הספרים הלאומי בירושלים ולמנהלה רפאל וייזר על העזרה הנדיבה ומתן האפשרות והרשות להשתמש ולפרסם בכל הכרוך בגנזי עגנון שבכתב ושבדפוס שברשותה . תודתי ל"בית עגנון" בירושלים ולמירי ברנשטיין המנהלת על מתן האפשרות להשתמש במאגר הביבליוגרפי העשיר השמור בו .
|
|