|
|
עמוד:ח
להשקיף על המבחר התמטי של יצירות עגנון ועל הרקע הרוחני שלהן , ששימש לי מצע לעיוני , נתבררה לי , בדיעבד , הימשכותי האישית בעיקר אל אותם סיפורים הבאים לגלם את ההוויה המסורתית העממית של העיירה היהודית במזרח אירופה , את הוויית בית המדרש על אווירתו המיוחדת , ואת עולמה החידתי של האגדה העממית , ובכלל זה עיסוקו הכמעט אובססיבי של עגנון בנושא התפילה , זו שבלב וזו של המסורות הפולחניות הכרוכות בה . לכך מצטרפים נופיה ומראותיה של העיירה היהודית , של ירושלים של מעלה ושל מטה , בימי עליות החסידים הנלבבים לארץ ישראל ובימי העליות שלאחריהן , ששימשו במת חיזיון למתרחש בכמה וכמה מיצירותיו המרכזיות . להעדפה תמטית מעין זו מצדי מניעים משלה , ואין בה מעורבות אידאולוגית מודעת , הבאה להצביע על 'אני מאמין' מוצהר של מחבר הספר , אלא על זיקתו הטבעית לשורשיו העמוקים בעולם זה של אתמול המחלחלת בו בסתר עד היום . אכן , תחום בפני עצמו בספרי מוקדש לסיפורי עגנון כמקור מהימן רב צדדי לעיצוב המציאות החוץ בדיונית של תולדות היהודים בפולין , מימי קדומים ועד ימי המדינה של פולין בין שתי מלחמות עולם , והכול אגב עימות עם המקורות ההיסטוריים , וכן של הוויית ארץ ישראל , זו של ימי העלייה השנייה והעליות שלאחריה . כל זאת על דרך הצבירה הכמותית של מעשים ועניינים המופיעים בהקשרים שונים בכתבי עגנון , המצטרפים בסיכומם ליריעה רחבת ידיים ורבת משמעות , אשר בדיון ומציאות משמשים בה בערבוביה . נטייה מיוחדת העולה מתוך דיוני בסוגיות שונות שבספר , על פריסתם הכרונולוגית המסועפת , מוצאת את ביטויה בחישוף עקבותיה של הרציפות שעגנון מקיים כלפי הספרות העברית אשר קדמה לו , לרבדיה הכרונולוגיים . אם כי עקבותיהם של הקשרים הללו סמויים ועמומים בדרך כלל , הרי בולטת עם זאת זיקתו של עגנון לעולמה של ספרות חז"ל , למאגר הסיפורת החסידית , ובסמוי אף לספרות ההשכלה , בגילוייה הםטיריים בעיקר . אין לפנינו מצב של נטילה ומפיגה טקסטואלית חיצונית בלבד , אלא גם התייחסות פעילה של קליטה תכליתית ושל הענקת צביון סגולי משל הסופר , בסגנון ובמהות , לאותם רבדים קמאיים שהוא נאחז בהם , ביודעין או בהיסח הדעת . אף על פי שכמה מפרקי הספר כבר נתפרסמו בנפרד לפני עשרות בשנים , אפשר להבחין בהם גילויים ראשונים של יישום שיטות ואבחנות באמנות הסיפור שיש להן מהלכים גם היום , בתוספת גיבוש מתודולוגי ודיוקי מינוח חדשים . כך נקטתי באותם ימים , הלכה למעשה , אמות מידה סטרוקטורליות בתיאור המאפיינים המבניים של הרומן 'הכנסת כלה . ' את הרומן הזה גם בדקתי לראשונה מבחינת התופעות הבין טקסטואליות שבו , אשר למימרות התלמודיות שבו ודרך תפקודן בטקסט העגנוני החדש . כן הקדשתי תשומת לב מיוחדת למערכת ההשפעות הטקסטואליות המוסוות , המשוקעות ביצירות כגון 'בלבב ימים . ' בתחום הסממנים הנרטיביים וצביונם , הצבעתי , לראשונה בפרשנות עגנון , על השימוש הרווח , ב'הכנסת כלה' בעיקר , בשילובם של סיפורי מסגרת שבעל פה , על םממניהם הניסוחיים המיוחדים . אשר לטיפולוגיה של הדמויות , הצבעתי על עקבות קיומה של רשת אזכורים הפרושה של פני כלל יצירותיו של עגנון במעין נוסח של 'הקומדיה האנושית' מיסודו של בלזאק , ובה שבות ומופיעות כמה דמויות מיצירותיו בסיטואציות אחרות , בתפקוד אפיזודי חולף שבדרך אגב לכאורה . פרטים נוספים כגון אלה מצטרפים בסיכומו של דבר
|
|