|
|
עמוד:ז
פתחי דברים כל התבוננות פרשנית , ואף מחקרית , ביצירתו של ש"י עגנון היא מעצם טבעה אישית ובררנית . כל הקורא בכתביו מוצא בנוף עתיר צבעים זה של מילים את אשר לבו חפץ בו , ומסייר לו כאוות נפשו באותם ארחות ושבילים הקוסמים לו . אף אני נתפסתי לאותה נטייה בררנית , אישית מיסודה , למרות המשימות המחקריות שהצבתי לעצמי מלכתחילה נוכח כתביו . אך שלא כדרכם של אותם קוראים פרשנים המסתפקים במועט הטקסטואלי , לא הצטמצמתי בעיוני אלה באותם שמונה ברכים ' קנוניים' של כתבי עגנון שנתפרסמו בימי חייו ; שיוויתי לנגד עיני תמיד אף את המשכם המרתק , הלוא הם אותם י"ג כרכים שנתפרסמו לאחר פטירת מחברם , מתוך עזבונו שבדפוס ושבכתב , ובהם יצירות מוגמרות וכתבים שהניח במצב היולי בלבד . דומה שמאגר טקסטואלי עשיר זה , ששימש לי מקור לא אכזב לברור מתוכו אותה בררה פרשנית אישית , יש בו משום עדות מהימנה יותר לכלל העדפותיו התמטיות של עגנון , לנטיותיו ולתמורותיו הרעיוניות והפואטיות כהווייתן . שכן למדים אנו מתוך כתבים אלה בהיקפם הכמעט מלא כי היוצר ודמויותיו אינם שרויים לצמיתות באווירה של משבר רוחני ושל תהייה אירונית קודרת על עולם ומלואו ועל פשר ההוויה היהודית , הקיומית והאמונתית שהגיעה עד משבר . מתחוור לנו , על פי קורפוס טקסטואלי שלם זה , שאותו עולם בדיוני מופלא שברא עגנון ביד אמן מילים מובהק אינו עשוי מקשה אחת ; מן הדין להבחין בו בתקופות ובשלבים על תהפוכותיהם ועל סתירותיהם . אשר לי , הרי מלכתחילה לא הלך לבי אחר חישוף כוונות ומניעים סמויים ופענוח תחבולות ספרותיות שאמורים היו להנחות את עגנון במעשה היצירה , אם בגלוי ואם בסתר . עם זאת , הסקירה הפרטנית הכלולה בספרי , שעניינה מחקרי עגנון שנתפרסמו בשלושים השנים האחרונות , מעידה כי לא נעלם מעיני דבר קיומם . ולא עוד אלא שהתייחסות זו כלפיהם מעידה בעליל כי אוזני היתה כרויה גם לאפשרויותיה המתודולוגיות המאלפות של פרשנות עגנון , שהיא כמעיין המתגבר והשופע , ולעתים היא יורדת אל השיטין של כתביו וחודרת אל נבכי עולמו של עגנון , המספר כביכול לתומו ביצירתו עתירת הרמזים והכוונות . עם זאת , המחישו לי בעליל כמה וכמה מן הנסיונות הפרשניים השנונים הללו את דבר העדפותיהם האישיות של התרים אחר אותם ממצאים שיש בהם כדי לאשש גם את נטיות לבם ולשקף את דמות עולמם הרוחני . אשר על כן , בזכות הלגיטימיות של ריבוי התצפיות וההעדפות התמטיות והמתודיות הללו , ועל יסוד אותה חוקה של פלורליזם פרשני ומחקרי , מבקש גם ספר זה לפלס לו את דרכו אל קהל נמענים מסוים , המפליג להנאתו אל נופה המרהיב של יצירת עגנון , ואינו נזקק לסיועו כמורה נבוכי הדור . עיונים אלה שבספר מושתתים מעיקרם על בדיקות טקסטואליות לגופן . הממצאים הכמותיים שבטקסט שנתנסחו בידי עגנון , לפי תומו ושלא לפי תומו , הם שהכתיבו לי את מסקנותי , והיה עלי לקבל את הדין המשתמע מתוך הכתוב . מציאות טקסטואלית זו , שהבחנתי בה בעיוני , היתה בעיני הפוסק האחרון ; עליה השתדלתי להשתית את התמונה בשלמותה וכהוויתה . עם זאת , בבואי
|
|