|
|
עמוד:9
מבוא מקובל להניח , ובצדק , כי הגותו הביקורתית של עמנואל קאנט ממוקמת במרכז עולמה הרוחני של תרבות המערב . רעיונות המסגרת הביקורתית , אשר קאנט אפיינה כמהפכה קופרניקנית במטפיזיקה , ' מזינים ומפרים , זה מאתיים שנה , את חיי הרוח בכלל ואת החשיבה הפילוסופית בפרט . אין פלא אפוא כי אף הכתבים הביקורתיים עצמם משמשים בתקופה זו כמושאי התעניינות מרכזיים . התייחסויות חוזרות ונשנות אל הכתבים הביקורתיים מצד פילוסופים , חוקרים , פרשנים ומבקרים תרמה להארתם מהיבטים רבים . כפועל יוצא נראה כי היצירה הביקורתית של קאנט פרושה כיום לפנינו על כל מרכיביה ואין בה עוד פינות סתר חבויות ובלתי נודעות . אמנם , מכך אין להסיק על נקיונה מקשיים , ממתחים ואפילו מסתירות , נהפוך הוא . אולם , רובם ככולם ידועים , מוכרים ומקובלים כשייכים ליצירה הביקורתית . משום אותם קשיים , אף חסידי קאנט מובהקים לא יעזו לטעון כי כתביו הביקורתיים מגלמים שיטה שלמה ומושלמת ; לראיה ניתן להסתמך על ההבחנה , המוצגת בכתובים , בין ביקורת התבונה הטהורה , מחד גיסא , ביקורת האמורה לחקור , במסגרת הכתבים הביקורתיים , אפשרותה של שיטה , לבין השיטה השלמה של התבונה הטהורה , מאידך גיסא , אשר תיתכן אך עם השלמה מוצלחת של הביקורת . שיטה אשר קאנט עצמו לא הספיק , ושמא לא טרח , להגשימה . אולם , ניצול ההבחנה המושגית החשובה בין 'ביקורת' לבין 'שיטה , ' לשם הענקת מעין לגיטימיות לנוכחות קשיים פנימיים במסגרת הביקורת — קשיים אשר אמורים להיעלם אך בשיטה השלמה — משקף אי הבנה עקרונית למהות המפעל הביקורתי של קאנט . להלן יובהר כי השלמות הפנימית , הצורנית , הלוגית , חייבת להתממש במלואה כבר בביקורת משום ששלמות ביקורת התבונה הטהורה , להלן בתט ( תרגמו מגרמנית ש"ה ברגמן ונ' רוטנשטרייך ) ירושלים תשכ"ו , עמ' 18 , 16 ( הערה . ( בתט , עמ' ; 18 ביקורת כוח השיפוט , להלן : בכש ( תרגמו מגרמנית ש"ה ברגמן ונ' רוטנשטרייך ) ירושלים תשכ"ט , עמ' . 18 להלן עמ' . 36
|
|