|
|
עמוד:13
הסיבות שבגללן אני מבקש להתבונן בעם היהודי , לאורך כל קיומו , מנקודת המבט של ההווה . היא גם הסיבה לכך שהדגש בהתבוננות זו הוא נקודת מבטו של אדם העוסק בדברים הקשים ביותר שהיסטוריון יהודי יכול לעסוק בהם : אנטישמיות , שואה , רצח עם . אינני מתנצל על כך . אני מכיר בעובדה שישנן הרבה דרכים אחרות לטפל בתולדות היהודים , אולם זוהי דרכי שלי , ולי — בתור מי שאני כאדם , כפרט — אין דרך אחרת . אני מקבל , בקווים כלליים , את הגישה ההיסטוריוסופית של תורת הכאוס , כלומר : את ההנחה שיש אמנם קרבה בין אירועים היסטוריים , אך אלה לעולם אינם חוזרים על עצמם במדויק . ההיסטוריה אינה מדע , כי אין כל אפשרות לנבא התפתחויות עתידיות , ואין בנמצא " חוקי היסטוריה . " אני מקבל את ההנחה שאי אפשר לנבא את שעתיד להתרחש , משום שכל התפתחות היסטורית היא תוצאה ממפגשים של אינסוף שרשראות סיבתיות , ומאחר שמספרן אינסוף , אי אפשר — עקרונית ולא רק מעשית — לדעת את כולן . בצעירותי קראתי את הכרך השלישי של " הקפיטל" של קרל מרקס , שיצא לאור , עד כמה שידיעתי מגעת , רק פעם אחת , בגרמנית , ב . 1923 אלה כנראה רשימות שנמצאו במגירותיו של מרקס לאחר מותו . בתוכן מצאתי הוכחה ניצחת של מרקס כנגד הדטרמיניזם ההיסטורי של מרקס — כלומר , לפי מיטב הבנתי הוא סתר את עיקר תורתו ההיסטורית . בקטע מסוים הוא הבהיר בדיוק את שאמרתי לעיל : שבאין אפשרות לדעת את כל הסיבות , אין לדעת את כל התוצאות . אפשר להתחקות אחר כמה שרשראות סיבתיות כאלה , ולעתים אף אחר מספר גדול מאוד שלהן , ולכן אפשר , במידה לא קטנה ובמאמץ אדיר , לפרש ולהבין את העבר . לעולם לא את כולו , אבל לפחות את הקווים הכלליים שלו . את העתיד אפשר רק לנחש , ולא פלא הוא שבדרך כלל אין הדבר עולה יפה . לגבי העבר , צדק כנראה מאו דזה דונג , כאשר כתב ב"ספר האדום הקטן , " שיש שרשראות סיבתיות עיקריות ומשניות , ובמאמץ גדול אפשר לאתר שרשראות סיבתיות עיקריות ולהסביר בכך את ההתפתחות ההיסטורית . אולם אין זה תקף לגבי העתיד . מי יקבע לנו מה הן השרשראות הסיבתיות העיקריות ? נוכל לראות אותן אולי בדיעבד , אולם לא מלכתחילה . להיסטוריון יש קושי רב לנבא את העבר ; אשר לעתיד — אין לו סיכוי . לכן מוקדש ספר זה לבירור ותהייה לגבי העבר , ועם זאת מובעות בו תקוות וניחושים לגבי העתיד . יש כאן סתירה , כביכול , 1 לאחרונה התפרסם ספרו של יוסף דן , " תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה , " דביר , , 2009 המסביר תורה זו לקורא העברי . אני מקבל את ניתוחו של עמיתי פרופ' דן בקווים כלליים , אם כי לא הייתי קורא להיסטוריה " מדע . " היא בעצם אמנות תיאור העבר על פי כללים מוסכמים , פחות או יותר .
|
|