|
|
עמוד:12
עניינו של הריניסאנס באמנות היה מגוון ביותר . תקופה זו גילתה ביצירה אספקטים שונים וכל אחד מהם נידון בה בנפרד . ליד תורת האמנות העיו נית , המבקשת להבהיר ולקבוע את כללי העיצוב , ליד בירור זיקתם של התכנים המיתולוגיים והדתיים אל צורות העיצוב , וליד העיונים האסתיטיים , המבקשים לגלות את היחסים בין היפה לבין הצורה המחוטבת , קמה גם ההיס טוריוגראפיה של האמנות . היא ראתה את מושאה העיקרי באישיותו של האמן . אישיותו של האמן היתד . גם המושג המיתודי העיקרי שלה . אמנם אישיות זו אינה מנותקת לפי דעת הריניסאנס מך'קשרים רחבים יותר , היא קשורה בתולדותיה של האמנות , שהיא כחטיבה אחת רצופה , ומפעלו של כל אמן מהווה פרק בדרכה של כל האמנות כולה . האישיות נתפסת גם בהקשריה ההיסטוריים ! זיקותיה אל ההתרחשויות החברתיות והשכבות התרבותיות מתוארות ברגיל בהרחבה . אולם למרות כל אלה נשארת אישיותו של האמן היסוד העיקרי של 'תולדות האמנות . ' ספרו הגדול של ג'ורג'ו ואסארי , אבי כתיבתן של תולדות האמנות בעת החדשה , לא במקרה הוא מכונה בשם 'חיי הציירים , הפסלים והאדריכלים המפורסמים ביותר' ו בספר זה , שהוא אמת מידתה של כתיבת תולדות האמנות בזמן הריניסאנס , מצטרפת כל ההיסטוריה של האמנות מביוגראפיות של אמנים . היצירות עצמן נידונות רק אגב סיפור גידולו של יוצרן . במאה הי"ח ניכרים סימנים למפנה . בחיבוריו של המלומד הגרמני י 1 אכים וינקלמאן עולה המגמה , המבקשת לנתק את כתיבת ההיסטוריה של האמנות מן התבנית הביוגראפית . במבוא לספרו הגדול 'תולדות האמנות של העת העתיקה' - אומר וינקלמאן' כי 'מהות האמנות ... היא התכלית האחרונה , ועליה יש לתולדות האמנים השפעה מועטה בלבד . ' מהותה של אמנות זו , שתיאורה הוא תכלית ספרו , מוצא וינקלמאן ב'יפה . ' ערך מיטאפיםי זה הוא החישוק , המלכד את קורות העיצובים האמנותיים , שוינקלמאן כותבם , לערך זד . כפופה גם דרך עבודתו של היסטוריון האמנות , שכן תיאורה וניתוחה של יצירת אמנות צריכים 'להוכיח את סיבת יוםיה . ' מפעלו של וינקלמאן יכול להיחשב כפתח תקופה חדשה . רב היה משקלו Giorgio Vasari , Le Vite de' piu eccellenti Architetti , Pittori ed Scultori 1 Italiani ( מהדורה ראשונה הופיעה בשנת , 1550 מהדורה שנייה בשנת . ( 1568 J . Winckelmann , Geschichte der Kunst des Altertums , 1764 בשמו של ספר זה עולה בפעם הראשונה הצירוף 'תולדות האמנות . '
|
|