|
|
עמוד:ז
משה ברש מכונן דברי ימיה של האמנות אין שום סופר אמן אשר עיצב את חקר הציור והפיסול כמידת עיצובם בידי ג'ורג'ו ואסארי . בהשמיענו אמירה סוחפת שכזאת , אין אנו מסתכנים בהגזמה , שכן השפעתו של ואסארי ברורה לעין כול , והוא תופש מקום נכבד ביותר בכל הנוגע לפירוש האמנויות החזותיות . יצירתו הספרותית המפורסמת של ואסארי , 'החיים' Le Vite de piii eccelenti ) — Architetti , Pittori et Scultori Italiani חייהם של האדריכלים , הציירים והפסלים האיטלקיים הדגולים ביותר ) אינה רק אוצר בלום של מידע עובדתי ( מהימן , שניתן לסמוך עליו , או יציר הדמיון ) לגבי האמנים שפעלו במאות השנים של תקופת הרנסאנס ; אלא שהיא סיפקה גם לבני הדורות הבאים מושגים ותפישות המצויים בשימוש אפילו בימינו אלה . אנו אסירי תודה לו אף על טביעת המונח 'רנסאנס' ( רינאשיטא , ( rinascita לצורך תיאור תקופתו . מה שחשוב עוד יותר , דימוי האמן שלו נותר במשך מאות בשנים כדגם שאין מערערים עליו . דגם שנתקבל הן על דעת הקהל והן על דעת האמנים ו הוא עיצב את ההשקפה , שהיא כה רבת עוצמה עד לעצם ימינו אלה , לגבי הדרך שבה משתקפת אישיותו של האמן ביצירות שהן מעשה ידיו , וכיצד ניתן ללמוד לגבי מזגו מתוך משיכות המכחול שלו וסימני האיזמל . אמת , מכל הבחינות הללו לא היה ואסארי חלק של ממש ; היו אחרים שקדמו לו , והוא שאב מתוך מכתביהם חירות רבה , ועם זאת הוא נעשה לדוברה של אותה מגמה מחשבתית שפיעמה לאורך המסורת הפלורנטינית , החל מבוקאצ'ו וכלה בפיצ'ינ 1 ובמיכלאנג'לו . יהיה זה אפוא נאות לפתוח את הצגתנו זאת לגבי תיאוריית האמנות הפלורנטינית בבחינה של עבודתו של ואסארי , אף על פי שמבחינה כרונולוגית אי אפשר להציבו ממש בראשית סיפורנו . לקראת סוף 'החיים' שלו , בפרק אוטוביוגראפי , מספר ואסארי כיצד הגיע לכתיבת ספרו . באחד הערבים , בביתו של הקארדינאל פארנזה , הגיעה השיחה לציוריהם של אישים דגולים שאותם אסף פאולו ג'ובי , 1 ההגמון של נ ' ? 1 ךה , ואיש ספר מלומד ושנון . ההגמון עצמו דיבר על הצורך בתיאור ספרותי של האמנים המפורסמים . החל מצ'ימאבוא 'ועד לימינו אלה . ' הכול הסכימו כי מן הדין שג'וביו עצמו יכתוב את הספר . ואסארי , שנכח גם הוא באותה הזדמנות , הציע שלהגמון יהיה 'מישהו מאנשי אותו מקצוע' כדי לסייע לו בפרטים הטכניים , ולאחר היסוס מה הוא הסכים לשמש בתפקיד זה . אולם לאחר מכן ויתר פאולו
|
|