מכתבים

עמוד:10

הכרה ב"זכויותיהם הלגיטימיות והפוליטיות ההדדיות " של ישראל ואש " ף , במסגרת הסכם אוסלו . על פי חזוני , " ההכרה בזכות לאומית ערבית של ארץ ישראל היא עמדה פוסט ציונית בעליל , שמשמעותה היא כי הילולת הרציחות ומעשי האיבה של אש"ף במשך שלושים שנה הייתה אולי לא לטעמנו , אך בכל זאת בגדר התנגדות מוצדקת לשלטון זר . " והנה לא חלפו אלא שנים ספורות , ויורם חזוני עצמו הפך לאחד המנסחים הראשיים של אותו "חומר נפץ תרבותי" שמפניו התריע בעבר . סעיף ו באמנת כינרת הוא העתק נאמן , כמעט מילה במילה , של מיטב ההגות הפוסט ציונית : ישראל מוכנה להכיר בזכויותיו הלגי טימיות של העם הפלסטיני השכן , ובלבד שיכיר בזכויותיו הלגיטימיות של העם היהודי . ישראל אינה מבקשת לשלוט בעם אחר ... ישראל רואה בעקרון ההגדרה העצמית וביטויו במסגרת מדינות לאום , כמו גם בנכונות לוויתורים משני הצדדים , מסד לפתרון הסכסוך . ניסוח זה , מעבר לחומרתו הגלויה לעין , מצטייר גם כמוזר ביותר על רקע מאמר אחר של חזוני , "האל החדש של פלסטין , " ( תכלח , 2 אביב התשנ " ז 997 / ו ) שבו הוא לועג בכישרון רב לניסיונותיו של אש " ף לשקוד על "הקמתה של אומה פלסטינית חדשה , " באמצעות "מיתוסים חדשים משוללים כל בסיס היסטורי" ו " בדיית זיכרונות לאומיים . " אך אם אין די בכל האמור לעיל , האמנה מרחיקה לכת וכוללת בתוכה סעיף , הנראה כלקוח ישירות ממצעי המפלגות הערביות , השואפות לבטל את אופייה היהודי ציוני של המדינה . המדובר בסעיף ה , הקובע כדלקמן : "ישראל תקיים את זכותו של המיעוט הערבי לשמור על זהותו הלשונית , התרבותית והלאומית . " הניסוח מזכיר , ולא במקרה , את קריאתה של מפלגת בל '' ד , בראשות חבר הכנסת עזמי בשארה , ] " להכיר ] באזרחים הערביים כמיעוט לאומי הזכאי לניהול עצמי בעניינים תרבותיים המבדילים אותו משאר האזרחים . " קשה להניח שמדובר כאן רק בהצהרה כללית על שוויון , כיוון ששוויון אזרחי ללא הבדל דת , גזע ומוצא הובטח במפורש בסעיף ב של האמנה . אם לשרון עומד התירוץ השחוק בדבר לחצים מדיניים וקואליציוניים - לא כך במקרה של מרכז שלם ורוכלת . דווקא מרכז שלם , שהוקם על יסוד ההכרה כי ערכי הציונות הקלסית חיוניים לקיומה של מדינת היהודים , הפך אותם למטבע עובר לסוחר , ונקט בהם מיקח וממכר , בבחינת "תן לי מחויבות ליהודי התפוצות וקח הגדרה עצמית לערביי ארץ ישראל . " במיוחד מתמיה ומאכזב להיווכח שהדבר נעשה דווקא בעת שבה מחנה השמאל מוצא עצמו מוכה , חבול ונבוך . והנה באו עשרות אישים ממיטב הכוחות של המחנה הלאומי בארץ ונפלו כפתאים במלכודת הדבש של השמאל הרדיקלי בחסות מרכז רבין לחקר ישראל . ולא זאת אף זאת : כל כך מושלם ניצחונו של השמאל , כל כך אלגנטית היא סגירת המעגל , עד שעורכי תכלח מברכים על האיוולת - כאילו מדובר באמת ב"הישג לא מבוטל . " אריה פרלמן ירושלים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא