|
|
עמוד:5
בכל הנוגע ליחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל . הניתוח של שיפטן הוא דבר בעתו , אולם חסרה במאמרו התייחסות להיבטים הפוליטיים והחוקיים של הבעיה . ככלות הכל , בשנה האחרונה הצביעה הכנסת בעד הסרת חסינותו של חבר הכנסת עזמי בשארה וכן בעד תיקון סעיף 7 א לחוק יסוד : הכנסת ( תיקון . ( 35 על פי תיקון זה , רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת , אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם , לפי העניין , במפורש או במשתמע : תמיכה במאבק מזוין , של מדינת אויב או של ארגון טרור , נגד מדינת ישראל . תיקון זה מוסיף אפוא לחוק הקיים את העילה לפסילת מפלגה בגין תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל . אולם בצד זה יש בו עוד שני שינויים חשובים . הראשון שבהם הוא הוספת האפשרות לפסול מועמד ולא רק מפלגה ( באמצעות החלטה מיוחדת של ועדת הבחירות ובאישור בית המשפט העליון . ( שינוי נוסף נעוץ בניסוח החדש של הסעיף המדובר . עד לתיקון היו עילות הפסילה מנוסחות בחוק כך : א . שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ב . שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה ג . הסתה לגזענות כיום , אחרי התיקון , מנוסחות אותן העילות כך : א . שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ב . הסתה לגזענות ג . תמיכה במאבק מזוין , של מדינת אויב או של ארגון טרור , נגד מדינת ישראל יש להצטער על כך ששיפטן בחר להתעלם מן ההיבטים הפוליטיים של שינוי זה בחוק , מה גם שמאמרו יכול בהחלט לשמש לו סימוכין . התיקון המדובר התקבל ברוב גדול של חברי כנסת בחודש מאי השנה ( התנגדו לו חברי סיעת מר " צ וחברי הכנסת הערבים ) והתנהלו בעניינו דיונים סוערים הן בוועדת החוקה והן במליאת הכנסת . ברצוני להעיר שתי הערות בעניין קבלת התיקון המדובר . לטעמי , הורתו של סעיף 7 א בחטא . משמעותו הפוליטית והתרבותית היא השתקה של מיעוט והודאה בכישלון המערכת הפוליטית . יש להצר על צמצומו של "המגרש הדמוקרטי " כתגובה להתפתחויות פוליטיות ( כזכור , מלכתחילה נחקק סעיף 7 א כדי לפסול את רשימת 'כך ולמנוע ממנה השתתפות בבחירות . ( כל החלטה על כללי המשחק הפוליטיים , המהווים בעצם קביעה נחרצת של הזכויות והחובות של האזרח כלפי המדינה , צריכה להתבצע במבט על ולא מתוך תגובה למהלך זה או אחר . דווקא הסרת חסינותו של חבר הכנסת בשארה והעמדתו לדין היא תגובה נאותה למעשיו . הגבול הפלילי הוא הגבול הנאות לברר אד הוק את מידת הלגיטימיות של מעשה זה או אחר , וזאת מבלי לשנות את כללי המשחק של המערכת . קבלת התיקון לחוק יצרה חוסר ודאות פוליטית , שהרי לא ברור מיהם המועמדים או המפלגות התומכים ,
|
|