|
|
עמוד:3
מכתבים בורגנופוב » ה לעורכים , דוד ברוקס לקח סיכון לא קטן כאשר ניסה להעמיד את התפישות האנטי אמריקניות העיקריות שרווחו בעולם מאז המאה התשע עשרה על הבסיס המשותף של סלידה מן הבורגנות " ) בורגנו פוביה , " תכלת ודו סתיו התשס " ג . ( 2002 / בשאיפה לאתר יסוד משותף לתופעות שונות ואף סותרות אין כל רע ; להפך , יש לברך את מי שמעז להתעלות מעל לנוקדנות ההיסטורית כדי לחשוף מבני עומק אידיאיים . אולם עלינו לתהות האם הקטגוריה המשותפת שברוקס מצביע עליה , אותה סלידה מן הבורגנות , אכן זורעת אור על האנטי אמריקניזם של הפונדמנטליזם האיסלאמי והשמאל האירופי , או שהיא יוצרת מסך של ערפל סביב התופעות . ואמנם , קל למדי להיווכח שהניסיון להעמיד את הביטויים השונים של השנאה לאמריקה על הבורגנופוביה לבדה אינו עולה יפה . הסלידה מן הבורגנות אכן מאפיינת את השמאל האירופי האנטי אמריקני , אך היא זרה לעולם המושגים של האיסלאם הפונדמנטליסטי ורחוקה מלמצות את הסיבות להתנגדותו למערב . התנגדות זו , המיוצגת בידי בן לאדן , איראן והפלגים הקיצוניים של הג ' יהאד האיסלאמי , אינה מבוססת על בורגנו פוביה , אלא על דחיית הרעיון הבסיסי של המודרניות בדבר כינונו האוטונומי של הסובייקט . האיסלאם הרדיקלי אינו מסתפק בפסילת הקפיטליזם או תרבות הצריכה והאמנות הממוסחרת - הוא פוסל מכל וכל את הפרויקט המערבי של החירות והשוויון . בהשוואה לעימות שבין הקנאים המוסלמים למערב נראית המחלוקת בין הימין הליברלי לשמאל כמעט כוויכוח בחוג המשפחה ; ככלות הכל הם מסכימים על האידיאל של האדם החופשי האוטונומי , אף שהם חלוקים בנוגע לדרך מימושו . ובכל זאת , ברוקס מעלה שאלה מעניינת . קשה להבין מה הדבק שמחבר בין האיסלאם הרדיקלי ובין הגרעין הקשה של השמאל האירופי , כאשר מבחינה רעיונית אין ביניהם דבר במשותף . התשובה פשוטה לכאורה : מה שמאגד את שני הגורמים הללו הוא אויביהם המשותפים ארצות הברית וישראל . אכן , אחדות המטרה מולידה קואליציות משונות . זהו הסבר אפשרי , אולם דומני שכדאי וראוי ללכת בעקבות ברוקס ולהציע לתופעה גם הסבר רעיוני עמוק יותר . ההתפעמות של הפילוסוף מישל פוקו מן המהפכה האיסלאמית , למשל , מלמדת שאין מדובר רק בשותפות אינטרסים אלא גם בהערכה כנה שרוחשים חוגי שמאל לאתגר שמעמידות התנועות האיסלאמיות בפני המערב . הלגיטימציה של התנועות האיסלאמיות בעיני השמאל האירופי אינה נובעת
|
|