|
|
עמוד:7
דבר סמנכ"לית ומנהלת מינהל הכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה " להיות מורה" הוא לא רק החלטה לגבי בחירת מקצוע לחיים אלא אורח חיים . התהליכים שבהם המתמחה מתנסה בשנת ההתמחות כמורה עצמאי משפיעים על קביעת עמדתו כלפי המקצוע , על אופיו של תהליך החיברות למערכת ועל רצונו להתמיד בהוראה . כיום , כאשר שלב הכניסה להוראה הורחב - שנת התמחות בהוראה ועוד שתי שנות ליווי למורה החדש - ניתן לומר שמערכת החינוך הכירה בחשיבותו של שלב זה בהתפתחותם המקצועית של מורים , ומיסדה אותו . בפני המורה החדש עומדים אתגרים רבים , אישיים ומקצועיים . נוסף לידע ולמיומנויות הוראה בתחום התמחותו שרכש במוסד שהכשירו , עליו ללמוד לזהות בכוחות עצמו את התרבות הארגונית ואת שגרת החיים במוסד שאליו הגיע , ולהשתלב במרחב חדש זה . הפיכת הידע התאורטי שרכש לידע פרקטי שניתן ליישמו במציאות מורכבת יומיומית של הוראה דיפרנציאלית , של ניהול כיתה , של ניהול זמן ושל מגע עם קהלים שונים כתלמידים , הורים , עמיתים , בעלי תפקידים ועוד , הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית - שבכל זאת מתקיימת . שנת ההתמחות , שבה המורה החדש זוכה לתמיכה של מורה חונך , עמית מנוסה מבית הספר , מגדילה את סיכוייו להתמודד בהצלחה עם האתגרים המרובים ו"להיות מורה . " אנשי השדה שותפים כיום בליווי , בהדרכה ובהערכה של המורה המתמחה . ההתמחות יצרה תהליכים מערכתיים חדשים : שיתופיות בין גורמים שונים במערך החינוכי , בניית נהלים וכלים חדשים , הבניית תפקידים חדשים והכשרה לקראת מילויים . חקירת התהליכים המתרחשים בהתמחות , המשגתם ותיעודם מצמיחים תובנות חדשות שיש להן השלכות חשובות על מערכת הכשרת המורים , על התפתחותם המקצועית ועל מערכת החינוך כולה . אסופת המאמרים שלפנינו , פרי מחקרם של אנשי הכשרה להוראה במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות , היא עדות לחשיבות הנושא ולחדשנות שבו . אמנם ההכרה בצורך בהתמחות בהוראה , בדומה להתמחות הנדרשת בפרופסיות אחרות , עלתה כבר בדוח ועדת עציוני בשנת , 1979 אולם נדרשו שנים רבות עד למימושו של הרעיון . לכל העוסקים במלאכה שלוחה ברכת המשך עשייה פורייה להעצמת המורים ומערכת החינוך . גילה נגר סמנכ"לית ומנהלת מינהל הכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה
|
|