|
|
עמוד:9
הקדמה כמעט 30 שנים חלפו מאז הופיע הספר הראשון בשפה הגרמנית על פינה באוש ותיאטרון המחול של וופרטל בהוצאת , Ballett-Biihnen שנמניתי עם מייסדיה . בשעתו , נמצאה הלהקה , שעוררה התנגדות בארצה שלה , על סף ההצלחה וההכרה הבינלאומיות . בינתיים קולות המתנגדים נאלמו כמעט לחלוטין והמושג "תיאטרון מחול" הפך לערך מילוני . תיאטרון המחול של וופרטל היה למודל של תיאטרון עולמי עתיר צבעים וצורות , הלכי רוח ותמונות נעות , שבו אפשר לדון בתקוות וכמיהות ובחידות ומצוקות בסיסיות . הבנתו חוצה גבולות - גם בין ארצות - שכן הוא מצא את המפתח המאפשר לו לספוג השפעות תרבותיות מגוונות ביותר ובד בבד לחשוף את המכנה המשותף והמאחד המסתתר מאחורי הבדלי הצבע והגוון . פינה באוש תמיד התעקשה , בצדק , כי אי אפשר לשפוט את עבודתה במונחים של כוריאוגרפיה בלבד . תיאטרון המחול שלה אינו בגדר טכניקה , אלא מגלם גישה לעולם , גישה המאפשרת להביט ביושר ודיוק חסרי פניות בבני אדם ובהתנהגותם מבלי לשפוט אותם . הוא מציג בני אדם כפי שהם , ולא כמו שהם אמורים להיות . הוא אינו מציג אידיאלים , שאליהם יש לחתור , ובשום אופן אינו מתיימר להיות ערכאה מוסרית כלשהי . הוא מתעדכן מיצירה ליצירה , כעבודה בתהליך , ותופש עצמו כמי ששרוי בבדיקה בלתי נלאית של האושר באמצעות ניסוי וטעייה , אך לעולם אינו מאבד את
|
|