|
|
עמוד:8
שורשיה של הקבוצה ברוסיה , מקום הולדתם של הרקדנים הראשונים שלה , של כל הכוריאוגרפים שלה ושל רבים מהמלחינים והמעצבים האמנותיים שלה . אבל בלט רוס מעולם לא הופיע ברוסיה , ואחרי 1909 לא נותרו לו עוד קשרים רשמיים עם המדינה . החל בשמה ( שפירושו "בלט רוסי" בצרפתית , ( היתה הקבוצה יציר המערב . פריז היהה עיר הולדתה , וישי , מקום מותה . ביניהן , היא מצאה את ביתה על במות בשלוש יבשות . קיום נודד זה הותיר חותם עמוק על בלט רוס והגדיר מחדש את זהותו לא פעם . אבל אפילו בימי עלומיה , הציגה הקבוצה עבודות שנבדלו מהתפריט הרוסי הביתי . באולם מרינסקי בסנט פטרסבורג קנו הבלטים של מריוס פטיפה את שליטתם - עבודות באורך מלא כדוגמת היפהפייה הנמה , ריימונדה ולה באיאדרה . אבל בבלט רוס , מייסודו ועד , 1914 נשמר מקום של כבוד לדרמות במערכה אחת ול"מיניאטורות" הליריות של מיכאיל פוקין - ה"בלט החדש" שהתקיים רק בשולי תרבות המחול הרשמית של רוסיה . כבר מההתחלה , אם כן , היתה ההתבדלות אבן פינה לזהותה של הקבוצה , סיבת קיומה מאחורי המולת המהפכות החוזרות ונשנות שלה . ברפרטואר הוצגו ביטוייו הרבים של המודרניזם - הסימבוליזם , הפרימיטיביזם , הקוביזם , הפוטוריזם , הקונסטרוקטיביזם , הנאו קלאסיציזם ושאר "איזמים" רבים אחרים שחלפו בשמי האופק האמנותי של התקופה . נדמה כי במשך עשרים שנה היה בלט רוס עסוק בניסוי מתמשך , ניסוי שתוצאתו המיוחלת היתה הרחבת אפשרויות המבע של הבלט . דבר לא נותר כשהיה : נושאי העבודות , שפת התנועה , הסגנון הכוריאוגרפי , המרחב הבימתי , המוזיקה , עיצוב התפאורה , התלבושות ואפילו חזותו הפיזית של הרקדן - כולם נשאו את חותם החיפוש אחר צורות חדשות . הרעיונות שמהם נבטו ניסיונות אלה הגיעו לעתים קרובות מאמנויות אחרות - ציור , מופעי אוונגרד ובמיוחד מה"דרמה החדשה , " שעברה מהפכה כתוצאה
|
|