|
|
עמוד:5
מבוז כלפי בית המשפט העליון או מייאוש ומתחושת חוסר אונים אל מול האקטיביזם השיפוטי שהציבור הורגל בו . חבל שגורדון אינה מזכירה סיבה שלישית אפשרית : הציבור בוחר לשתוק משום שהוא רואה בפסיקה זו כראויה , כבעלת ערך וככזו המקדמת את החברה הישראלית . האוטונומיה של הורים בגידול ילדיהם אינה מוחלטת וראוי להגביל אותה במצבים שבהם קיימת פגיעה בטובת הילד . הציבור הישראלי שותק משום שהוא מבין את הפסיקה באור הנכון : ניסיון אמיץ וחיובי להטמיע עיקרון מוסרי ודמוקרטי ראשון במעלה בקרב הציבור . ורדית רביצקי מבשרת ציון לעורכים , כאשר דוד חזוני , הכותב מטעם העורכים " ) שנה בצל השפיטה , " תכלת , 10 חורף התשס " א , ( 2001 / דן באקטיביזם של בית המשפט הישראלי ובהסתערויותיו החודרניות לתחומים הנחשבים באופן מסורתי כנמצאים מחוץ לתחום השיפוט שלו , הוא נוגע , בין היתר , בעתירת נשות הכותל . אלא שאני יצאתי מבולבל ממסגרת ההתייחסות ומן ההקשר שבחר חזוני לביקורת שלו . חזוני מעיר שבית המשפט פרץ גבולות קיימים בשאלה אילו טקסים דתיים אפשר לנהל במקומות הקדושים ביותר בארץ . במשך למעלה מעשור ( הדיון הראשון היה ב 989 ו וההחלטה הראשונה ניתנה ב ( 1994 עתרה קבוצה קטנה של נשים לבית המשפט העליון בדרישה להורות לממונה על הכותל המערבי להתיר להן להתפלל , פעם בחודש , באתר סמוך לכותל ובקשר עין עם המתחם . כפי שחזוני מציין , בית המשפט העליון - בהרכב שבו ישבו שלושה מן השופטים הליברליים ביותר ( אליהו מצא , טובה שטרסברג כהן ודורית בייניש ) - נעתר ב 22 במאי , 2000 בפסק דין הופמן 1 נונכ"ל משרד ראש הממשלה , לעתירתה של קבוצה זו . ואולם , הביקורת של חזוני אינה מביאה בחשבון עובדה המצביעה באופן ברור ובולט על הצביעות של בית המשפט : התעלמותו מדרישה מקבילה אשר הונחה לפתחו בשלושת העשורים האחרונים , מאז העתירה של החוגים הלאומיים ב 968 ו . הדרישה לנוכחות יהודית דתית מוכרת בתוך החומות של מתחם הר הבית , בהתאם לחוק ולהיגיון , נדחתה באופן שיטתי בתגובתו של אותו בית משפט לעשרות עתירות שהוגשו בפניו . חזוני רשאי להצטער על העובדה שהשופטים , במקרה של נשות הכותל , פלשו לטריטוריה בעלת פוטנציאל נפיץ , במקום שבו הרגישות הייתה אולי מחייבת העדפת הסדרים לא רשמיים . יחד עם זאת , תחושת העוול האמיתית בשל טיבו של האקטיביזם של בית המשפט הייתה צריכה להיות מופנית כלפי משוא הפנים הברור שבית המשפט נוקט כאשר הוא מפלה בין שתי הקבוצות בין נשים פמיניסטיות " מתקדמות , " ובין גברים אורתודוקסיים " חשוכים . " בפסק הדין בעניין עתירת נשות הכותל קבעו השופטים , בעצם , שהרגשות הדתיים של הרבנות הראשית , אשר
|
|