|
|
עמוד:13
עבודתנו הטובה ביותר מתרחשת כאשר איננו יודעים את אשר אנו עושים * רוברס פרנץ' ופיטר סימפסון תרגום : דנה שוורץ ואמיר קופפרשמידט מבוא במאמר זה כוונתנו היא לחקור כיצד ומדוע אנו עושים את אשר אנו עושים בעבודתנו כיועצים וכחוקרים , לאור חלק מהרעיונות ומהתיאוריות של ווילפרד ביון . טענתנו היא כי "ההנחה היחידה " שביון מניח היא כי "הדעת מתפתחת באמצעות החשיפה לאמת " . ( Symington & Symington , 1996 ) בביטוי "התפתחות הדעת " התכוון ביון ליכולת לפעול ביתר עקביות וביתר תשומת לב ביחס לאמת . אמת זו סומנה על ידי ביון באות , " 0 " ומשמעה "המציאות המתגלמת בכל דבר שהוא" . ( Bion , 1984 a ) נתייחס לכך כאל "האמת של הרגע" . ( truth-in-the-moment ) בהמשך לכיוון חשיבה זה , ובהתייחס לעבודתנו , ההשקפה שלנו לגבי הנחתו של ביון בנוגע להשפעותיה של חשיפה לאמת היא כי למידה נובעת מתוך פעולה על הסף שבין ידיעה לבין אי ידיעה . הפעילות המרכזית המחברת את המחקר הארגוני שלנו , הייעוץ , הניהול וההוראה - דהיינו "למידה " או "התפתחות הדעת" - כרוכה בחשיפה לאמת של הרגע . הדבר תלוי במידה רבה ביכולת להשתהות על הסף שבין ידיעה לבין אי ידיעה . במאמר זה אין הכוונה לנסות ולהוכיח את הנחתנו . במקום זאת נחקור את הרעיונות הניצבים מאחוריה ונדגים את השלכותיה על עבודתנו . אנו טוענים כי "אי ידיעה את אשר אנו עושים " יוצרת שיטת עבודה הכרוכה במיקוד באמת של הרגע . שיטה זו דורשת את אימוצה של עמדה ( disposition ) המתאימה לעיסוק באי ידיעה . עמדה זו תתבסס , ראשית , על ההכרה בכך שלמידה עשויה להתרחש מתוך עבודה על סף זה שבין ידיעה לבין אי ידיעה ; ושנית , על הנכונות להמתין עד אשר ייווצר איזשהו דפוס והתובנה הנדרשת תושג . נציג דוגמאות לשיטת "אי הידיעה את אשר אנו עושים , " מתוך עבודתנו השוטפת . נסיים בבחינה עד כמה ניתן להגדיר עבודה זו כ " עבודה הטובה ביותר , " ובדיון ביחסים שבין ידיעה לבין אי ידיעה . במקורו נכתב המאמר לכנס השנתי של החברה הבין לאומית ללמידה פסיכואנליטית של ארגונים , ( 1 SPSO ) שנערך בטורונטו בשנת 999 ו . המאמר מתפרסם כאן על פי הרשאה שניתנה על ידי כותביו .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|