חרדות של ארגונים או חרדות של אנשים בארגון: קריאה ביקורתית במאמר קלאסי העוסק בפסיכואנליזה של ארגונים

עמוד:14

האחיות הבכירות , שזכרו היטב רגעים כאלה אשר הן עצמן חוו בזמן לימודיהן , טענו בזמן המחקר כי הסטודנטיות לא באות אליהן ולא מדברות על זה אתן . שני הצדדים חשו כי המרחק ביניהם הוא כה רב עד כי הצד האחר כלל אינו מסוגל להבין אותם , ועל כן אין אפילו טעם לנסות . האירוניה הייתה כי אמונה מוטעית זו הייתה דווקא אחת הנקודות המשותפות ביותר ביניהם . זה היה מחירה של ההשלכה ושל הזדהות הצדדים עמה . ( projective identification ) ניסיון למנוע קבלת החלטות באמצעות כפיית ביצוע טקסי : כדי למנוע את החרדה שבאי ודאות בקבלת החלטות , נדרשו האחיות המתלמדות לבצע משימות לפי פרוטוקול שלא השאיר מקום לשיקול דעת וגרם להחלטות להתקבל בדפוס טקסי . בידי האחות הונחה רשימת משימות , ( task-list ) ולכל משימה ניתנו הנחיות ברורות וחד משמעיות , גם אם " הנחיות מדויקות כאלה אינן הכרחיות בראייה אובייקטיבית , ואף אינן רצויות" . ( Menzies , 1960 , p . 55 ) למשל , אם התקיימו דרכים שונות לבצע את אותה משימה ( להרים מטופל או לסדר מיטה , ( נבחרה דרך אחת בלבד ומאמצים רבים הושקעו כדי ללמד את כל האחיות לפעול באותה הדרך . תהליך הסטנדרטיזציה גבר על הצורך במתן אוטונומיה לאחיות . הטקסיות העניקה להן ביטחון - כך זה צריך להיות , וכך אנו נעשה . מניעת הלגיטימציה לקבל החלטות השאירה אותן במצב של תלות בבעל הסמכות - והקטנת האחריות ביטלה את החרדה שמא יקבלו החלטה לא נכונה . הקטנת אחריות על ידי בדיקות ובדיקות נגד : העומס הפסיכולוגי שגרמו קבלת ההחלטה והאחריות על קבלתה צומצמו באמצעות מנגנון של דחיית החלטה במידת האפשר , ושל הטלת מערכת מורכבת של בדיקות ובקרות נגד על כל החלטה . תהליך כזה התבצע ממילא לגבי החלטות שיכלו לקבוע גורלות והיו קשורות לחייהם של המטופלים ; אך המנגנון הוטמע כל כך בתוך המערכת עד שקיבל ממדים טקסיים ואף אוטומטיים במידה מסוימת , בדומה לטקסים היום יומיים של בעלי הפרעה אובססיבית . אותו תהליך הופעל גם על החלטות טריוואליות , כמו באיזה חדר יתבצע ריאיון הקשור למחקר . ההתייעצות הייתה לא רק עם האחות האחראית הישירה , אלא גם עם אחיות שאתן לא היה שום קשר פונקציונלי - ופשוט נפגשו באקראי במסדרון . נראה היה כי האחיות יעשו הכל ובלבד שלא יסתכנו , ולו בסיכון הקטן ביותר . הימנעות משינוי : לא תיתכן מערכת חיה ללא שינוי . שינויים בלתי יזומים יכולים להיתפש כהכרח , ואף להיות קלים עד כדי כך שקשה לתפשם כשינויים כלל . שינויים יזומים בידי ההנהלה ( או כל דרג אחר ) פירושם שינויים במערכת היחסים בתוך הארגון , או בהתייחסות לאירועים חיצוניים . אך משמעותם היא גם מחויבות לאירועים עתידיים שאין לדעת מהם בדיוק . השינוי מסכן הגנות ישנות ומעביר את המערכת כולה , על האנשים החברים בה , אל תוך טריטוריה בלתי ידועה . רמת החרדה שקיימת ממילא קיימת בבית החולים רק גוברת בעתות שינוי . שינויים מופיעים לרוב ברגעי משבר , כשכבר לא ניתן לסבול את הבעיות שנוצרות במערכת בתצורתה הקודמת . אך האחיות לא תמיד חשו בכך . לפי עדות אחת מהן : " לפחות הקשיים של היום ידועים לנו , ויש [ לאחיות - א"ש ] יכולת מסוימת לטפל בהם" . ( Menzies , 1960 , p . 62 ) חרדתן נבעה מחוסר הביטחון בכך שהיכולת הזאת תמשיך ותעמוד להן לאחר השינוי . בסופו של המאמר סיכמה מנזיס את התזה שלפיה " מערכת ההגנה החברתית כושלת במתן תמיכה ליחיד במאבקו על שליטה אפקטיבית יותר על חרדתו" , ( Menzies , 1960 , p . 64 ) בשתי דרכים שונות . הדרך הראשונה התבטאה באופנים השונים שבהם שירותי הסיעוד יוצרים חרדה , נמנעים מלהחלישה או נמנעים מלהרגיע את האחיות . מנזיס פירטה במאמר מספר לא קטן של גורמים אשר יכלו , כל אחד בנפרד , לייצר לא מעט חרדה : העומס הרב שהוטל על האחיות בכל

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא