|
|
עמוד:6
התומך בביטול קיומה של המפד " ל בגלל חיוניות מעורבותו של הציבור הדתי , לדעתו , בחברה הכללית ( מעריב , 27 בנובמבר , . ( 1998 במילים אחרות , קיבוצים אלה רוצים להשתלב בקביעת דרכה וגורלה של הציונות , גם אם לעתים - בעיקר במקרה של החרדים - קשה להם עדיין להוציא מפיהם את שמה המפורש . עד היום הייתה הישראליות בהכרח חלקית וחסרה , שכן היא ביטאה רק חלק ( ולעתים די קטן ) של האומה היהודית . עתה , כשרוב השבטים כבר התקבצו בארץ , מתחיל תהליך ההתגבשות הלאומית האמיתית של ישראל החדשה , אף שעוד יתרמו לו , יש לקוות , גם גלי עלייה נוספים בעתיד . באופן כזה , אנו יכולים לראות במאפייני השבטים העכשוויים שלנו את מרכיביה של הישראליות החדשה : הנכונות להילחם ולהקריב למען קיומה וביטחונה של המדינה של בני ההתיישבות מהקיבוצים , המושבים וההתנחלויות ; היכולת לשלב ולאזן בין הצלחה כלכלית והשכלתית לבין שמירה על סולידריות חברתית ומשפחתית ועל קשר למסורת של יוצאי ארצות המזרח ; הסלידה מכפייה והדבקות בזהות היהודית של יוצאי ברית המועצות לשעבר ; העמידה העיקשת על עקרונות והנכונות להיאבק למענם של הציבור החרדי ; כושר היזמות , ההמצאה והגמישות העצומים של בני הדור השני והשלישי בארץ , וכן הלאה . וכמובן , אין להתעלם מכך שלתכונות האלה יש לא פעם גם ביטויים שליליים . מהדברים הטובים והרעים גם יחד , " מורשה קהילת יעקב , " ומהדרך שבה נתמודד עם מורשת זו , תיבנה לה הישראליות החדשה . ב ימה לשמור תתאפיין על ישראליות סיבה ועל חדשה יכולת זול להתקיים בראש , ובראשונה לא תרשה , יש ישראל להבין לעצמה שאם ברצונה להיות מדינה "נורמלית . " כבר הייתה פעם מדינה ישראלית "נורמלית , " רגילה , ככל המדינות . ממלכת ישראל הצפונית של ימי בית ראשון נעשתה "נורמלית " כאשר השתלבה במרחב האזורי של ימיה . בתרבות , בדת ובפוליטיקה , היא הייתה פחות או יותר כשאר ארצות האזור : כמוהן ידעה תקופות של עלייה וחולשה , כמוהן סופה שנכבשה על ידי כוח חזק ממנה , וכמוהן נעלמה לאחר כיבושה , ועימה נפוצו לכל עבר הרעיונות , האמנויות והאוכלוסייה שלה , בלי שיימצא מהם שריד עד היום הזה . ממלכת ישראל ההיא נעשתה "נורמלית " ברגע שהחליטה להפנות גבה לטרחנים דוגמת אליהו התשבי , שהציקו לה בתביעות לשמור על ייחודה . הישראלים ששמרו
|
|