|
|
עמוד:13
הדבקות המוגזמת בכך , עד כדי כך ששמירת מצוות לא טכניות הפכה לעניין טפל . אני מודה שלא שבעתי נחת גם ממסקנותיו של הכותב . אמנם נכון שהעם היהודי חייב למצוא דרך לשמירת מצוות שתהלום אומה עצמאית החיה בארצה . אבל איזו דמות תהיה לה , לתורה חדשה זו , לתורת הארץ ? כיצד אפשר להגיע לכך ? בעניין זה אין שורק מציע לנו דבר . לרוע המזל אין לכך פתרון פשוט , כמו למשל לדבוק במנהגים עתיקים של קיום המצוות . תורת הארץ נועדה לא רק לעם החי בארץ , אלא בראש ובראשונה לעם החי םן הארץ . לא זו בלבד שבאלפיים השנים האחרונות היה העם בגולה , אלא שבתקופה זו התחוללה גם מהפכה טכנולוגית מקיפה ונרחבת כל כך , עד שרק רומנטיקן חסר תקנה יאמין שנוכל לחזור לאידיליה החקלאית המתוארת בתורת הארץ המקורית , שבה התרכזה שמירת מצוות היהדות סביב עונות השנה החקלאיות והקרבנות הנלווים להן . דרכי המחשבה המסורתיות או הקדומות אינן עונות על צורכי ימינו גם בתחום החקלאות , כפי שמתברר מן הקשיים בשמירת שנת שמיטה במשק , בהיותו חלק בלתי נפרד מהשוק החקלאי העולמי . כיצד יוכלו אנשים לשאוב השראה מהתורה , כשהיא מנותקת כל כך מהחיים המודרניים ? אכן , אנו ניצבים בפני דילמה . תורת הגולה , על כל ליקוייה , יכולה להתגאות לפחות באלפיים שנות התפתחות רצופה . תורת הארץ לא התפתחה במשך כל הזמן הזה . אי אפשר סתם כך לחזור אליה . כל מאמץ כזה חייב להיות כרוך ביצירת דבר מה חדש , במעשה ובהלכה כאחד . מנין ישאב מפעל כזה את הלגיטימיות המוסרית או ההלכתית שלו ? מדוע יצייתו לו אנשים ? אילו מנהיגי דת ייתנו לו את ידם ? בהעדר מנהיגות רבנית מוכרת המקובלת על הכל - וכרגע אין כזאת באופק - לא רק החרדים יירתעו ממנו . הרבנות הראשית אינה מסוגלת לתת את ידה לשום הצעה בקשר לכללי הגיור , אפילו מול פני הסכנה של קרע חברתי חמור בעם היהודי . האם תוכל להתייצב מאחורי פרשנות מחודשת וגורפת של התורה ? ולבסוף , ציניקנים יאמרו שתורת הארץ המקורית לא נחלה הצלחה מסחררת במיוחד . התנ " ך מתאר פעם אחר פעם כיצד לא השכילו בני ישראל לעמוד באתגרים שהציבה בפניהם התורה . עבודת אלילים הייתה תופעה נפוצה , המנהיגות הייתה חלשה , והלכידות החברתית רופפת . בכל תולדותיו של עם ישראל חיו בני ישראל בארצם באחדות ותחת שלטון ריבוני שמונים שנה בלבד , בימי מלכות דוד ושלמה . אחר כך התפצלה הממלכה לשניים , מפני ששלמה עשה שימוש לרעה בסמכויותיו . אם יש ברצונה של מדינת ישראל המודרנית להגיע לשנתה השמונים , ועל אחת כמה וכמה להאריך ימים מעבר לה , עלינו ללמוד , לפחות , את לקחי הכישלונות של ימי התנ"ך . לצערנו , מעטות ההוכחות שכך אנו עושים . העם היהודי נושא כיום בחובו , כמו תמיד , את זרעי ההתחדשות התרבותית והדתית . אני מקווה לראות הוגים יהודים רבים שירימו את הכפפה שהציב בפנינו קץ הגלות , על מנת לגבש גישה חדשה לתורה , שכה נחוצה בעידן זה . לאה אלבאום לונדון הכלח מזמין את קוראיו לשלות מכתבים למערכת . כתובתנו : חכרת , מרכז שלם , דח י הצפירה 22 א , ירושלים . 93102 המערכת עשויה לקצר מכתבים לפי הצורך .
|
|