|
|
עמוד:5
במקצועות שברוח , הכל מתוך מאמץ ליצור "יהודי חדש , " איש הספרא והסייפא . אולם "היהודי החדש " שביקש בן גוריון לעצב לא בא לעולם , והדורות הבאים שצמחו , ה " חדש " בהם היה רב מן ה " יהודי , " למגינת לב הוריהם . וכך , בעוד שרוב סנדלרי התרבות של ימינו מסתייגים מהרכיב המהותי של היהדות בתנועת העבודה הציונית , ובוחרים בחילוניות נאורה וקנאית , הרי שמגמת החזרה אל ארון הספרים היהודי מציעה תגובה אחרת , שמרנית לכל דבר , הנשענת יותר על זיקה רגשית ליהדות מאשר על ניתוח "פילוסופי . " סוף כל סוף , נראה כי חלק לא מבוטל מהאליטה התרבותית החל לגשש את דרכו חזרה אל המסורת הדחויה של בית סבא . כצפוי , השבים אל המסורת נתקלים במטחי ביקורת מצד אלה הלהוטים להוכיח כי שוחרי הארון היהודי אינם אלא סקרנים שבאו "רק לדפדף , " ושאפנה זו עתידה לחלוף מן העולם במהרה . ואולם , שלא כמו מגמות פופולריות אחרות בתרבות הישראלית , לפנייה אל ארון הספרים היהודי יש סיכויים מצוינים להאריך ימים . שכן אנשי תרבות , המתעקשים לאמץ לעצמם הלכי רוח יהודיים גם לנוכח קריאות הלגלוג של חבריהם , עתידים לזכות ביחס אוהד מצד כלל הציבור - ציבור שהנו הרבה יותר יהודי מכפי שנדמה . במחקר שערך מכון גוטמן הירושלמי עבור "קרן אבי חי " בשנת , 1993 נמצא כי בערך 80 % מהיהודים בארץ שומרים על כשרות בביתם ; לא פחות מ ° / 0 משתתפים בסדר פסח 71 ° / 0 ; צמים בכל יום כיפור , 98 ° / 0-ו קובעים מזוזה בפתח ביתם . נתונים הנוגעים לזהות היהודית הרחבה יותר מפתיעים לא פחות : 68 ° / 0 מאמינים כי היהודים הם העם הנבחר 63 ° / 0 ; מאמינים כי התורה והמצוות ניתנו על ידי אלוהים ; 94 % רואים את יהדותם כמקור לגאווה ו 96 ° / 0 חשים שיש להם קשר ליהודי התפוצות . במילים אחרות , אכן יש אמת בחלוקה המקובלת , של , 80-20 בין "דתיים " ל"חילונים , " אלא שהיחס בין שני חלקי הציבור הפוך ממה שמקובל לחשוב . אם ארבע חמישיות מהיהודים מצהירים על שמירת כשרות בביתם וחשים שיש להם קשר ליהודי התפוצות , אזי מתברר שהיחס 80-20 נוטה לטובת אלה הרוצים שלילדיהם ולארצם יהיה אופי שאינו רק חילוני , אלא גם , ואולי בעיקר , יהודי . אנשי ציבור ידועים ש"יצאו מהארון" למען יהדותם אינם משתעשעים סתם במסורת פופולרית ששעתה תחלוף מהר . נהפוך הוא : החזרה אל ארון הספרים היהודי היא גם חזרתם של אנשים מן האליטה התרבותית אל עם ישראל ואל זהותו המסורתית ; צעדים ראשונים לגישור על הפער בין האליטה המשכילה לבין הציבור הרחב , ציבור שיחס הכבוד שלו למסורת לא התערער מעולם , ככל
|
|