|
|
עמוד:4
למפלגה שזמן רב הייתה שופרם של גורמים המזוהים עם גישה אנטי מסורתית , השינוי בדימוי העצמי הוא מהלך עוצר נשימה ( ככלות הכל , אם מרצ לא תגלה עוד איבה כלפי היהדות המסורתית , מי יעשה זאת . (? ובכל זאת , המחווה של מרצ למצביעים המסורתיים אינה אלא אחד מציוני הדרך בתהליך האטי והמתמשך של הגילוי מחדש של המקורות והמסורת היהודית , שזכה לאחרונה לכינוי "חזרה אל ארון הספרים היהודי . " בשנים האחרונות עלו כפורחים בנוף התרבותי עשרות קבוצות לימוד לא פורמליות , תכניות רדיו , תכניות לימודים וריאיונות , העוסקים בנושאים יהודיים מובהקים . מפגשים אלו פתחו בפני האדם הלא דתי - ללא לחצים וללא הבטחות - צוהר אל מקורות המסורת היהודית . באחת מתכניות הרדיו השבועיות , "בית מדרש לילי , " ששודרה עד לאחרונה ברשת ב ' בשעות של האזנת שיא , מומחים שנבחרו מתוך כוונה להציג מגוון של דעות , חשיבה מקורית ומחלוקות קיימות ניתחו בלשון עדכנית מבחר של סוגיות מהתלמוד ומהמשנה . בימה אחרת , הנקראת "שחרית , " מכנסת יחד עיתונאים , מבקרי תרבות ואנשי אקדמיה ידועים , ולצדם רבנים והוגי דעות דתיים , הדנים בענייני דת , חברה ותרבות ברוח של כבוד כלפי המסורת היהודית . המשותף לכל אלה הוא ההערכה שמגלים חלק מאנשי האליטה התרבותית החילונית למסורת היהודית ולמחשבה היהודית , מתוך התרסה בוטה כלפי הנורמות המקובלות באליטה זו . מה קורה כאן , בעצם ? אפשר למצוא לכך הסברים בשפע : יש התולים את ההסבר בזעזוע התרבותי הכללי שלאחר רצח רבין ; אחרים מצביעים על תגובת נגד לניצחונו המכריע של השמאל הפוסט ציוני בקרב הממסד התרבותי והאינטלקטואלי בארץ ; ויש הרואים בדבר ניסיון ליטול חזרה את תורת ישראל מידי הממסד האורתודוקסי אשר טוען , לכאורה , למונופול עליה ונאחז בה לצרכיו הוא . כל הגורמים הללו תורמים את חלקם . אבל אפשר שמגמת הפנייה אל ארון הספרים היהודי מייצגת גם דבר מה מעניין הרבה יותר : תשובה חדשה לאתוס המתפורר של הפועל הציוני . מעצבי תנועת העבודה הציונית , אנשים דוגמת בן גוריון וברל כצנלסון , מרדו בשיטת החינוך של עולם הישיבות שהייתה נהוגה במזרח אירופה . תנועת העבודה הציונית לא חדלה אמנם לשאוב את השראתה מהתנ " ך , מההיסטוריה ומהלאומיות היהודיות , ודבקה בהנחות יסוד שמרניות " ) התנ " ך הוא המנדט שלנו , " היו דברי בן גוריון בפני ועדת פיל בשנת , ( 1937 אך עם זאת הסתייגה מן היהדות "הגלותית , " שהתגלמה בספרות הרבנית , וגם מסימני היכר מובהקים נוספים של הגלות , כמו היידיש והנטייה היהודית לעסוק
|
|