|
|
עמוד:2
באה השמש בצהריים . נגדע הארז אשר בגן האומה . פרץ הרעם ביום בהיר לא פיללנו , לא ניחש לבנו , כי כה קרובים לנו הפיד והשבר . [ ... ] הוא היה משורר האומה , אך לא מות המשורר עורר חלחלה . הוא היה למעלה מכתר השירה . הוא היה מצפון האומה , מצפון הדורות , יסוד העבר , עמוד ההווה ושורש העתיד . [ ... ] נתייתם הדור כולו , נתייתמו מאות ואלפים , מאות אלפים מישראל . ובין מאות האלפים נתייתמתי גם אני . גילויי הצער והכאב נמשכו ימים רבים , ושיקפו תחושה של אבדה אישית מצדו של כל אחד ואחד מן המתאבלים . בלט ביניהם ערוץ הבעה ייחודי : שירי אבל , קינה והספד שפורסמו לעשרותיהם מיד לאחר מותו של ביאליק וכן בשנים הבאות . לא היה תקדים לתגובה כה כוללת וסוחפת על מותו של סופר או איש רוח יהודי , והיא גם לא נשנתה בממדים כאלה מאז ואילך . כדי לעמוד על השורשים ועל המניעים שחוללו אותה יש לנסות להבין את המקום הייחודי שתפס ביאליק בלבם ובתודעתם של בני זמנו , ולצורך זה נחוץ להפליג יותר מארבעים שנה אחורה , אל שנות השמונים והתשעים של המאה , 19–ה ולשרטט את הרקע התרבותי וההיסטורי שביאליק ושירתו צמחו בתוכו . במאמר זה אני מבקש לברר שתי סוגיות הקשורות קשר הדוק זו לזו . הסוגיה האחת , והיא שתעמוד במרכז הדיון להלן : בזכות מה נהיה ביאליק תופעה כה חד–פעמית ? מדוע וכיצד הוא קנה לו מעמד כה מיוחס בקהל הקוראים שלו ולמעשה בקרב בני זמנו בכלל ? כיצד אירע הדבר ששנים מעטות בלבד לאחר פרסומם של ראשוני שיריו לא זו בלבד שהוכר פה אחד כבחיר המשוררים העברים אלא שגם דבק בו התואר ' המשורר הלאומי' כינוי עמיד ויציב , המלווה אותו מאז ועד היום . הסוגיה האחרת , שאייחד לה הערות אחדות בסיום הדברים , היא : מה קרה למונח ' המשורר הלאומי' לאחר מותו של ביאליק ? מדוע נמנעה התודעה הקיבוצית של הרפובליקה הספרותית העברית מלאצול את התואר הזה על משורר אחר כלשהו מבני הדורות הבאים , אף על פי שאפשר להעלות על הדעת כמה מועמדים טובים לרשת אותו ? והאם קם בכל זאת יורש לביאליק מבחינה זו ? . 3 ר' בנימין , 'בין המצרים : למחרת מותו , ' משפחות סופרים , ירושלים תש"ך , עמ' . 145-143 . 4 קרוב למאתיים שירים כאלה , רובם מן התקופה הראשונה שלאחר מות ביאליק , כונסו בידי משה אונגרפלד בספר מיוחד . ראו : שיר השרים לח . נ . ביאליק , תל אביב תש"ך . לדיון בטיבם ובערכם של שירים אלה ראו : חיה הופמן , ' משוררים שרים על ביאליק , ' בתוך : הלל ויס וידידיה יצחקי ( עורכים , ( הלל לביאליק , רמת גן תשמ"ט , עמ' Aminadav Dykman , ‘ Poetic ; 358-349 Commemoration – a Comparative Study oa the Cases oa Pushkin and Bialik’ , in : Alina Molisak and Shoshana Ronen ) eds . ( , Polish and Hebrew Literature and National . Identity , Warsaw 2010 , pp . 27-37
|
|