|
|
עמוד:6
מכתבים לבנות שלום למחשבה א ישראלית הראשון מודה , לכם שהוציא של מאוד תכלוו המכון על : כחב לתרבות הגיליון -עח ישראל . אני סבור שלכתב העת הזה תהיה חשיבות רבה היום , בעת שישראל מבקשת לבנות את השלום הן עם שכניה והן בתוכה פנימה בין חלקי העם השונים . הרעיונות החדשים , שבכתב העת שלכם ניתן להם ביטוי , הם תוספת מבורכת לדיונים על עתידה של ישראל . אני מצפה לקרוא עוד גיליונות של כתב עת חדש זה . מרטין א » נד » ק שגריר ארה '' ב בישראל תל אביב ד » בצרות הקיימות אני מרשה לעצמי להעיר כמה הערות לגבי מאמרו של יורם חזוני "עוז לפורענות בטרם תמורה : " שנת תש " ח , שנת מלחמת השחרור , היתה שנת קונצנזוס ( כמעט מוחלט ) של כל הזרמים האידיאולוגיים בארץ לגבי הקמת המדינה . כולם ( כל אחד אולי מההיבט שלו ) חייבו את הקמתה והזדהו עם המלחמה הקשה להקמתה . החתומים על מגילת העצמאות הם פוליטיקאים מהשמאל ומהימין , מן החילוניים , מן הדתיים ומן המרכז . לא היה אף סופר ואינטלקטואל ( עד כמה שידוע לי ) שלא הזדהה עם המלחמה לעצמאותנו . התופעה הזאת של השמאל המושך לכיוון אנטי ציוני מתחילה רק אחרי מלחמת ששת הימים . אפילו אורי אבנרי בבשדות פלשת שלו מתאר את המלחמה ואת עצמו כלוחם באהדה ובהזדהות . ס' יזהר בימי צקלנ , ב " חרבת חזעה " וב"השבוי , " אינו יוצא נגד המלחמה ואינו יוצא נגד הכיבוש . הוא יוצא נגד תופעות של אטימות , של אי מוסריות , של ברוטליות מרושעת בתוך המלחמה , אך כל זה תוך הזדהות עם המטרה . בדיוק כמו שנתן אלתרמן כתב את אחד ה " טורים" החזקים שלו אודות אירועי כפר קאסם , ובו זמנית נשאר איש ארץ ישראל השלמה עד סוף ימיו . עמוס עוז הוא כבר סיפור אחר לגמרי . הוא בן דור רחוק למדי ממלחמת תש " ח , ובמיכאל שלי שהוזכר במאמר יש אמנם ניצנים של הזדהות עם פלשתינאים ( בצורת נוסטלגיה , ( אך בחלק גדול מכתביו ומסיפוריו של עוז אין אפילו עיסוק בשאלות אלה . אפילו ברומן קופסה שחורה , שהוא מכתביו המאוחרים , אין הזדהות עם הפלשתינאים ( אם כי יש תיאור גרוטסקי של פעילי ארץ ישראל השלמה . ( בכל אופן הזרם של הזדהות עם הפלשתינאים שהלך והתגבר עד שהגיע ל '' הסכם אוסלו " התחיל
|
|