|
|
עמוד:4
גורלם של אויביהם המרים של הכנענים , הפלשתים , שעל שמם קרואים ה '' פלשתינים" של ערפאת היום . ככל שהדבר נוגע לשושלת יוחסין , ללשון או לקירבה דתית ואידיאולוגית , אין לתושביה הערביים של ארץ ישראל יותר מן המשותף עם שני עמים נכחדים אלה מאשר עם בני ישראל הקדומה , שגם אליהם הם פונים מדי פעם כשהם בודים לעצמם זיכרונות לאומיים ( למשל , כאשר חנאן עשראווי הכריזה כי גם ישו היה "פלשתיני . (" אך העובדה שהמיתוסים החדשים של אש " ף משוללים כל בסיס היסטורי לא תמנע את תרומתם לבניין אומה ולגיבושה . הזיכרונות המלאכותיים הללו של עם כנעני פלשתיני חדש ישן , העובד בשלום ובשלווה את אליו בארץ לפני היות עם ישראל , ובעצם - לפני שהחלה ההיסטוריה האנושית , יכולים בהחלט למלא צורך חשוב בתודעתה של אוכלוסייה שההיסטוריה שלה זקוקה לשיפוץ משמעותי , שאם לא כן תיחשב כאילו החלה , לכל המוקדם , רק עם הפלישה המוסלמית לארץ ישראל , בשנת 636 לסה " נ . הגילוי של שורשיות פלשתינית פרה היסטורית שכזאת ; גילויה של זכות פלשתינית נצחית לאדמת הארץ , המבוססת על התנ '' ך בכבודו ובעצמו - לא פחות ; גילוים של מעשי התועבה שנעשו בפלשתינים הכנענים כשפתח יהושע בן נון במלחמת ההשמדה שלו נגדם , ב " שואה " שלהם - כל אלה נועדו להעניק לערביי הארץ תודעה של עם , שיש לו עוולות דורשות נקם שהן חמורות בהרבה מכמה מחנות פליטים . בישראל נוטים לפטור התפתחויות תרבותיות פוליטיות מבשרות רעה שכאלה בלגלוג משועשע , כאומרים : "ראו איזה עניין לענות בו מצאו להם הפרימיטיביים הללו . " זוהי התנשאות שאינה במקומה ; הבנתו של ערפאת בשאלה כיצד בונים אומה עולה בהרבה , מכמה וכמה בחינות , על הבנתה של ההנהגה התרבותית הפוליטית של ישראל , אשר השקיעה בשנים האחרונות מרץ רב כל כך בניתוץ המיתוסים הלאומיים שהיו התשתית התרבותית שעליה נבנתה המדינה היהודית . כדי למצוא מנהיג יהודי המבין את תפקידם של המיתוס , ההיסטוריה והסמליות בחייה של אומה הבנה מעמיקה כמו זו של ערפאת , עלינו להרחיק , כנראה , לעבר , עד לבנימין זאב הרצל . דוגמה לכך מצויה בקטע הבא , מתוך מכתבו של הרצל אל הברון הירש , סנדקן של כמה וכמה מהמושבות החקלאיות היהודיות הראשונות בארץ ישראל , אדם שהרצל הכירו כמגשים "מעשי " מאוד של ההתיישבות היהודית , איש שכמעט אינו נזקק לסמלים ולמיתוסים :
|
|