ארגונים במצבים של אי־ודאות ואי־יציבות: גישה פסיכואנליטית מערכתית

עמוד:11

השינוי החברתי שאליו הם חתרו , נדרשה הרכה הקרבה אישית . חלק מההתפוררות בחברה הקיבוצית נובע מאובדן הרעיונות הראשונים שהצדיקו הקרבה כזו . כדי שרעיון שמימושו כרוך בקושי כה גדול ייקלט , נחוצות תחושות לכידות ושליחות כה חזקות עד שיגיעו לעתים לפיתוח תחושות גרנדיוזיות של "אנחנו צודקים וכל העולם . "טועה ככל שאידיאולוגיה תהפוך להיות אחידה , מגובשת ומוצקה עד כדי נוקשות , היא לא תאפשר דיאלוג עם קבוצות אחרות המחזיקות באידיאולוגיות שונות . דבר זה מוביל לחברה יותר מקוטבת , לחברה המאופיינת בניתוק בין הקטבים . כיום , אי-היכולת לקיים דיאלוג בין "ימין" ל"שמאל" ובין דתיים לחילוניים מהווה איום מבפנים על שלומה של החברה הישראלית . באופן פרדוקסלי השימוש המוקצן במנגנון ההגנה מוליד במקרה זה מעגל של חרדה מתגברת שרק מגביר את הצורך בהקשחתן של ההגנות . התייחסנו כאן לסביבה חברתית מפצלת ומקטבת , שחשיבתה ותפיסתה מאופיינות בהבחנה חדה בין נכון מוחלט לבין לא נכון מוחלט הניצב מולו . הקשר כזה יוליד ארגונים בעלי חשיבה קוטבית מסוכנת . לדוגמה , מעשה במנכ"ל של חברה יצרנית ידועה שהתקיף בתקשורת את הדתיים , בלי להביא בחשבון שלאוכלוסיית הדתית משקל רב בקרב הצרכנים הקונים את הסחורה שארגונו מייצר . זו דוגמה לחשיבה קוטבית , שלא פעם היא הרסנית עבור הארגון . ארגונים הנסחפים לחשיבה קוטבית מפצלת עלולים לפתח חשיבה כזו גם בתוך עצמם . למשל , הם עלולים לפתח עמדה הגורסת שבמחלקה X יושבים כל הגאונים שתורמים למפעל , ואילו במחלקה Y יושבים כל העובדים הרשלנים שגורמים נזק לארגון . חשיבה מעין זו עלולה להתפתח במתכונת של הכללת יתר . ייתכן מצב שבו מחלקה X באמת הייתה רווחית מאוד בעבר , ואולי היא כך אף בהווה , אך עדיין אין נובע מכך שהם ימשיכו לתרום לרווחים גם בעתיד , או שאין להם יותר מה לשפר או צורך ללמוד . חשיבה קוטבית קובעת עמדות תוך הימנעות מבחינתן נוכח המציאות המשתנה . המחלקה בעלת המוניטין עשויה לנוח על זרי דפנה , בעוד שבמציאות היא כבר גורמת נזקים . קורה גם שמחלקה שנכשלה בעבר למדה מהניסיון וגיבשה הצעות פעולה בונות , אך לא זכתה לאוזן קשבת כי לאנשיה כבר הייתה תווית של נכשלים . שלושת המנגנונים שתוארו עד כה — הפיצול , המנהיגות ההיבריסטית והאחדיות — כולם שייכים לאותו אשכול של הגנות . בכולם יש גוון מאני של יצריות והתלהבות ואמירה בנוסח "אנחנו מעל המציאות ואין צורך שנבדוק ונבחן . "אותה להלן נעמוד על סוגים אחרים של הגנות . ( ד ) מנגנון הקונקרטיזציה , אי : עשייה במקום חשיבה כאשר המציאות מורכבת ומלאת סתירות והפתעות , עלולה להתפתח עוינות כלפי היכולת לחשוב , להתבונן ולמצוא משמעות . זאת מכיוון שאי-ודאות , סתירות והפתעות מאתגרים ומגרים תהליכי חשיבה . במצב כזה ייתכן שתתפתח שנאה לכל דבר הדורש דחיית סיפוק , עבודה המשכית תהליכית , פיתוח דיאלוג , העלאת סימני שאלה ועמידה בתסכול . תרבות ארגונית שבה התכליתיות והמיידית מקבלות ערך עליון משפיעה מאוד על המנהלים , שעשויים לחפש פתרונות מדומים שישקיטו את החרדה . פתרון בעל עטיפה יפה , פעלול שיעסיק את הארגון — יתקבל בברכה , כי לפחות באופן זמני

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא