על מבנה וייעוץ

עמוד:7

כל ארגון מציע — דווקא דרך מה שמזוהה כריאלית שלו — לא מעט שימושים דמיוניים השייכים לעולמו הפנימי של מי שפועל בו , גם כשניתנות לכך הצדקות חיצוניות "ענייניות" . ( Hirschorn , 1988 ) מבחינה זו העולם הארגוני והקשרים הנטווים בו הינם טעוני משמעות . ההקשר הייעוצי מכוון לאפשר התגלותה של העברה ( טרנספרנס , ( ובכך יש לו גם תכונות מייחדות , יחד עם ההכרה ביסוד המשחזר . ( Modell , 1990 ) חויית ההתכוונות , חויית הקשב ומתן הערך למילים שהמבנה הייעודי נועד לעורר , אחראיות לא מעט לעוצמה האפשרית שלה . כנגד זאת נחשף הייעוץ לסממנים שונים של הארגוניות שלפעמים מתנים את קיומו , קובעים לו מראש מסלול ידוע או קושרים אותו בתוך . "חוזה" בכך כבר מראשיתו נלכד הקשר הייעוצי במוסכמה הארגונית , כשעליו להתחשב בה כדי להתקיים , ויחד עם זאת לא להשתעבד לה או לקבלה כמציאות גמורה . יתכן , שכאן אחד הטעמים להעדפה השכיחה של הבניית זרות , נויטרליות וחוסר איזון בקשר הייעוצי . כפי שמציין מודל ביחס לקשר הטיפולי , המבנה של המפגש "מתוכנן ליצור חוסר סימטריה של צורך , תשוקה ותקשורת" . ( Modell , 1990 ) כמובן קשה יותר להבנות זרות כזו בתוך הריקמה הארגונית ובאופן המגיב באורח שהוא רק "מציאותי" אל המתרחש בה , וזה עיקר האתגר של הייעוץ הארגוני . השיח הייעוצי כסוג של מבנה האופן בו פועלים היועץ והנועץ בהתקשרות ביניהם קשור לא מעט בתפישות יסוד לגבי הגרעין המסייע שישנו בפעולה הייעוצית . תפישות יסוד אלה מקבלות ביטוי בסוג השיח אליו חותר הייעוץ , שגם בו נוכל לפענח חוקיות ומבנה . שיין ( Schein , 1969 ) זיהה שלושה מבנים הידברותיים , בהקשר לפעולת היועץ : ם מתן מידע מומחה : כאן פועל היועץ כבעל ידע מוצהר , שהוא מעמיד אותו לרשות הנועץ . בתבנית זו היועץ מופיע כ"יודע , "דבר ואילו הנועץ מופיע כמי שאינו יודע . הידע של היועץ עשוי להשען על מומחיות מצטברת ( בתוקף מקצועו ) ו / או על חקירה שיטתית , כשניכרת החתירה לבסיס האוניברסלי של הידע . מתוך תפישה כזו פיתחו יועצים גם טכנולוגיות פעולה ומערכת מענים , שאותם הם מציעים בשירות השיפור של הפעולה הארגונית ( בדרך כלל מתוך חתירה לרציונליזציה גוברת שלה . ( כאן משמש המכנה כדי למסור ידע נתון , באופן נקודתי או בתהליך המשכי . זה עשוי להתרחש באמצעות דו"ח , חוות דעת , הרצאה או שיחה . ם התערבות מתקנת : כאן פועל היועץ על יסוד מה שמזוהה כבעיה , כמצוקה או כתמורה נחוצה , וזאת במגמה של ריפוי , שיקום וטיפול . מבנה הידברותי כזה מכיר באופן שכיח בייחודיות הארגון ו / או הנועץ הספיציפי , אך מותיר בידי היועץ עמדת מומחיות מוצהרת , ומאפשר לזהות אקט התערבותי או שרשרת מהלכים נחוצים בדרך לתוצאה המבוקשת . ם ייעוץ תהליך : כאן תרומת היועץ היא בעיקרה בהבניית תהליך של בירור , שבו - בעיקר באמצעות שאלות — מגיע הנועץ להבהרה ולגיבוש מענים נחוצים . בכתיבתו ביטא שיין העדפה ניכרת לייעוץ התהליך , אף שהכיר גם בתרומות שיש למבנים ההידברותייס האחרים . כפי שעולה מהמאמר הנוכחי ניתן לטעון , שגם המיפוי של שיין סובל ממגבלה , שקשורה לפיצול בין "ידיעה" , "ריפוי"ו ובין "תהליך" ו"תוכן" ( אף שאלה אבחנות שכיחות למדי בשפתם של היועצים הארגוניים . ( אם מוכן היועץ הארגוני להביא בחשבון קיום , "העברה" וכן שיסוד העבודה בהתכוונות הנעשית על ידי נועץ ( במכנה של קשר בעל יחודיות , ( הרי המבנה ההידברותי הוא מה שמצליחים היועץ והנועץ להמציא בייחד ביחס לעבודה בתוך אילוצים נתונים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא