זיכרונות מדייב

עמוד:24

זיכרונות מדייב הוא העניק גיבוי וסיוע לפקודיו בכל זמן , הוא עודד ודחף את הסובבים אותו להצלחה , הוא לימד את חסרי הניסיון הכול על עבודת המודיעין המורכבת , ודלת משרדו הייתה תמיד פתוחה לכל דורש דוד ( דייב ) קמחי , שהיה המשנה לראש המוסד , היה מנהל ומפקד יחיד במינו , שמי שזכה לעבוד לצדו לא ישכח לעולם את החוויה מחווה מפקוד חיים צ’ לשעבר איש מוסד הרבה נכתב ונאמר על ידי גדולים וחשובים ממני בשבחו של דייב קמחי , האיש המיוחד הזה , על פעליו הרבים . אלא שאני הקטן והפשוט , אשר שירתי תחת דייב בתקופה מסוימת בתחילת שנות ה , 60 מרשה לעצמי להעלות זיכרונות מספר מאותה תקופה - התקופה החשובה בחיי לצדו - מנקודת ראות של פקוד מול מפקד . לצערי , זכיתי לעבוד במחיצתו של דייב למשך זמן קצר בלבד . מצאתי את עצמי תחת פיקודו של חבר , ללא גינונים של מעביד ממונה מול עובד הכפוף לו . בשמשי את דייב בתפקידי - ראש מדור צפון - מזרח אפריקה בתבל - גיליתי פתאום את האיש החביב , המנומס , הסבלני , החייכן והלבבי , הפעלתן הבלתי נלאה , בעל אורך הרוח להקשיב לזולת . את המסתורין האופף את מבצעיו ואת שליחויותיו העלומות . את שפע יוזמותיו ואת התעניינותו הרחבה במתרחש בעולם כולו . דייב איש הספר ואיש הכתיבה בעל הכושר המיוחד לניהול ולהובלה ובה בעת בעל מומחיות לביצוע בשטח . דייב האיש רב הגוונים , שידע לשמש כדיפלומט מהודר , המשתלב בטבעיות רבה ובנוחיות בטרקליני ראשי מדינות ונושאי משרה חשובים בעולם , ובה בעת גם מי שיודע להתרוצץ בטבעיות בסמטאות אפלות , במשעולים צרים ובברים אפופי עשן , כאשר הוא במרוצה ובמעקב אחרי אובייקט לגיוס או בישיבה עם סוכן לתחקורו ולהפעלתו . איש מיוחד במינו היה דייב . בשובו למשרדו בארץ , בין עומס כתיבת דיווחיו והניירת שהצטברה על שולחנו , מצא תמיד זמן להקשיב לנזקקים לו ולתת להם את תשומת הלב הדרושה , אם בטפיחה על השכם , אם בעצה , אם במתן סיוע לעובדיו ובמידת הצורך גם לבני משפחותיהם . האיש החשוב הזה , שכתפיו עמוסות משימות , שמח תמיד לרדת ממשרדו ולהיפגש עם משתלמים אפריקאים , ובלי שהוא כלל נדרש לכך יזם דייב את הזמנתם של משתלמים אלה לביתו הפרטי והצנוע , לערבי שיח , שירה וריקודים , והכול מתוך רצון , התלהבות ושמחה אמיתיים . דייב , שלא כאחרים שבהם נתקלתי , הנהיג במחלקתו באותם ימים אווירה חברית ונעימה של נוחות , ללא הגינונים המקובלים בין מפקד לבין פקודיו . דלת משרדו של דייב הייתה תמיד פתוחה , ללא נוהלי המעבר דרך מזכירה , טלפונים ותיאומים מקדימים . מהר מאוד התברר לי כי שפר גורלי כאשר זכיתי לשמש את דייב במחלקתו שאותה ניהל בדרך נפלאה ויוצאת דופן . כאשר דייב ביקש לראות מי מאיתנו , עוזריו , לשם קבלת דיווח או מתן הנחיות והוראות , הוא היה נוהג בפשטות להיכנס למשרדינו , להתיישב כאורח , ובין הדיבורים על דא ועל הא , התעניינות אישית ושיחת חולין , ידע דייב להשחיל בדרכו המיוחדת את הוראותיו במעין התייעצות על הדברים שביקש ליישם . פתח בפניי את מסתורי עולם המודיעין אומץ הלב האישי של דייב לעמוד בסכנות , לאלתר ולהתגבר על קשיים בלתי צפויים החדיר בי ובכולנו ביטחון רב . תמיד ידעתי כי יש לי על מי לסמוך וכי אין כלל סיכוי או אפשרות שאופקר חלילה אם אכשל ואזדקק לגיבוי ולסיוע , יהיו הדברים אשר יהיו . באותם ימים של תחילת שנות ה 60 הייתי עובד חדש במוסד , אשר בקושי מצליח להבין תחת המידור הקיים היכן מקומי ומאין ולאן נושבות הרוחות במשרד חביב וקטן זה . והנה מצאתי לידי את דייב , מוביל ומבהיר ופותח בפניי את מסתורי עולם המודיעין על דרך עבודתו המסובכת . דייב הוא מי שהקפיד ללמד אותנו כולנו , הסובבים אותו , שלא לזלזל חלילה או להחמיץ בדל ידיעה , קטנה כגדולה , בעלת זיק או ניצוץ כלשהו , נגלה או נסתר , להפקת מודיעין . אתן דוגמה ממשית לכך , שזכיתי להיות שותף לה . ביום בהיר אחד האיש רב הגוונים ידע לשמש כדיפלומט מהודר , המשתלב בטבעיות רבה ובנוחיות בטרקליני ראשי מדינות ונושאי משרה חשובים בעולם , ובה בעת גם להתרוצץ בטבעיות בסמטאות אפלות , במשעולים צרים ובברים אפופי עשן דייב קמחי . תמיד מצא זמן להקשיב לנזקקים לו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא