|
|
עמוד:6
[ יא ] השלטון העולמי עשוי להיות שלטון צדק יותר מכל שלטון אחר ( נימוק 76 ( 7 [ יב ] אין חירות אלא בשלטון מונארכיה ( נימוק 80 ( 8 [ יג ] המונארכיה היא צורך ממשלו הטוב של עולם ( נימוק 82 ( 9 [ יד ] הממשל היחיד מקרב תכלית השלום והטובה בעולם ( נימוק 83 ( 10 [ טו ] שלטון היחיד מהותי לגבי טובתו של עולם ( נימוק 85 ( 11 [ טז ] על האלוהי שבעקרון המונארכיה ( נימוק 87 ( 12 ספר שני : בדין קם והיה השלטון הרומאי העולמי 120—89 פרק [ א ] הקיסרות הרומאית בדין היה קיומה 91 [ ב ] רצון האלוהים הוא עצם הדין 93 [ ג ] העם הרומאי , האציל בעמים , זכאי לשלוט בעמים ( נימוק 94 ( 1 [ ד ] על המופתים — גילויי הרצון האלוהי — בתולדות העם הרומאי ( נימוק 98 ( 2 [ ה ] הממשל הרומאי הוא ממשל לטובת הכלל ( נימוק 100 ( 3 [ ו ] השלטון הרומאי קידם את עניין הצדק ( נימוק 104 ( 4 [ ז ] העם הרומאי היה מוכשר לשלטון ( נימוק 106 ( 5 [ ח ] על השיפוט האלוהי וגילוייו 108 [ ט ] ברצון האל ניצחו הרומאים במאבקם על השלטון העולמי ( נימוק 111 ( 6 [ י ] על גילויי השימוש האלוהי בדו קרב ( נימוק 114 ( 7 [ יא ] הרומאים בדין זכו בשלטון העולמי 116 [ יב ] אף הולדת הנוצרי מוכיחה את סמכותה האלוהית של רומא ( נימוק 118 ( 8 [ יג ] כריסטוס קיבל על עצמו את החוק הרומאי ( נימוק 120 ( 9 ספר שלישי : השלטון החילוני העולמי — מקורו באלוהות במישרים 157—123 פרק [ א ] דאנטי מוכן להגן על האמת ללא חשבונות אישיים 125 [ ב ] האל רוצה בתכלית הטבע 126 [ ג ] סמכותה של המסורת קדמה לסמכותה של הכנסייה 127 [ ד ] אין ללמוד גזירה שווה מן השמש והירח על השלטון הרוחני והשלטון החילוני ( סתירה 131 ( 1 [ ה ] ואין ללמוד גזירה שווה מלוי ויהודה ( סתירה 135 ( 2 [ ו ] ואין ללמוד גזירה שווה משמואל ושאול ( סתירה 136 ( 3 [ ז ] אין סמכויותיו של האל עוברות אל המשנה לאל ( סתירה 137 ( 4 [ ח ] אין סמכותו של פטרוס חלה על הממשל החילוני ( סתירה 138 ( 5 [ ט ] אין ללמוד מעניין 'שתי החרבות' לעניין הממשלים ( סתירה 140 ( 6
|
|