מבוא

עמוד:יב

דמות ציבורית חדשה שצצה בשדה האמנות של התקופה , עמדה שמתעצבת ערב כתיבת , 'הסלונים' בזמן שהוא שוקד על פיתוח שיח אסתטי משלו . השיח האסתטי Correspondance litteraire" ! של מלכיור גרים רק 'הסלונים' של , 1761 , 1759 1775 , 1771 , 1769 , 1767 , 1765 , 1763 ו 1781 הם פרי עטו של דידרו . מן הצד הצורני של , 'הסלונים' שאינו בא לידי ביטוי במבחר המתורגם כאן , אפשר לעמוד הן על התפתחות המחשבה של דידרו בתחום האסתטיקה , והן על שינויים בעמדותיו כלפי דמות מבקר האמנות , התנסותו המקצועית ותפקידו בשדה האמנות . הבדלי האורך בין הדיווחים הם המרכיב הבולט ביותר : בסלון של 1759 יש כעשרה עמודים , ואין בו לא הקדמה ולא דברי סיכום . ב 1761 וב 1763 הביקורת מעמיקה יותר , ונכללות בה הערות שוליים על האמנות . אבל לשיא מגיעים הסלון של , 1765 המחזיק כ 200 עמודים , והסלון של , 1767 שיש בו 300 עמודים ! את הרשימות האלה נאלץ גרים לפרסם בהמשכים . ה'סלונים' המאוחרים , לעומת זאת , קצרים יותר . כלולים בהם אף קטעים מטקסטים אחרים , כמו חיבוריו הסטיריים של מבקר אמנות זוטר , דודה דה ז'וסו , ( Daudet de Jossau ) שכתב ב 1769 טקסט שזכה להצלחה , 'מכתבו של מר רפאל אל מר ז'רום' La Lettre de M . Raphael a ) , ( M . Jerome או אוסף אלמוני שנקרא 'הערות על היצירות המוצגות בסלון של הלובר לאדון הרוזן של Observations sur les ouvrages exposes au Salon ) ' * * * . { du Louvre a M . le Comte de *** ממצאים מביכים אלה מורים בלי ספק על עייפות וחוסר עניין בעשייה , שנהייתה עם הזמן למטלה . התפתחות דומה מסתמנת בשני החיבורים האסתטיים שנכתבו בזמן כתיבת . 'סלונים'ה ב'מסות על אודות הציור' משנת — 1765 ימי חיבור ה'סלונים' הראשונים — ניכרת התמחותו המעמיקה של דידרו בתחום האמנות הפלסטית . דידרו מגבש עמדה מתנגדת לנוקשות האקדמית של השמרנים , ובו בזמן , הוא מפתח שיח תאורטי שמתאים לניתוח היצירות . עשר שנים מפרידות בין ה'מסות על אודות הציור' ובין 'מחשבות תלושות על הציור , על הפיסול ועל השירה' . ( 1777 ) החזרה לכתיבה מקוטעת , חופשית ולא מחייבת מלמדת על התרחקות מן הזירה הפולמוסית . לדידרו יש עניין לפתוח את הדיון בשאלות שקרובות ללבו בלי שום התחייבות או יומרה לענות עליהן . אין לו עניין להציע סינתזה סופית של מחשבתו האסתטית , אלא הוא מבקש לעסוק בסוגיות אסתטיות מנקודת מבט פילוסופית ומורליסטית גךדא . יש גם שוני סגנוני מובהק בין הכתבים הראשונים , העמוסים מלל , ובין הכתיבה המקוטעת של המסה המאוחרת . עם זאת , בכל הטקסטים מעורבותו האישית של

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר