|
|
עמוד:ז
מבוא דני דידרו ( 1784-1713 ) עומד היום במרכז בימת המחקר של תנועת הנאורות בצרפת . יותר מרוסו בעל 'האמנה החברתית' ומוולטר בעל 'החיבור על , 'הסובלנות מצליח מחבר 'אחיינו של רמו' לגשר בין התסיסה החברתית והתרבותית של המאה ה 18 ובין עידן הספק של דורנו . עוז רוחו , חירות מחשבתו , נדיבותו האינטלקטואלית , וסקרנותו הבלתי נדלית מסבירים את נגיעתו רחבת ההיקף בנושאים רבים ו פילוסופיה , תאטרון , ספרות , אמנות , פואטיקה , אקטואליה , מדע , טכנולוגיה וכלכלה . בכל תחום הוא מתנסה בסוג כתיבה מיוחד , שבעיניו הוא לא רק אמצעי להעברת מסרים , אלא כלי אפיסטמולוגי ודרך חיפוש אחר פתרונות לסוגיות המעסיקות אותו . כך נחשב דידרו לאבי ה'אנטי רומך הראשון , ממציא הדיאלוג הרב קולי המודרני , חלוץ התאטרון הראליסטי , ומייסדה של הביקורת האמנותית העכשווית . ב , 1728 בן , 15 עוזב דידרו את עירו מולדתו לאנגרס . ( Langres ) הוא מוותר על קריירה כנסייתית מובטחת , מגיע לפריז בלי פרוטה בכיסו , זונח עד מהרה את לימודי המשפטים ובלבו החלטה להקדיש את חייו לפילוסופיה . כעשרים שנה הוא חי חיים ספרטניים מן היד אל הפה : הוא מתרגם מאנגלית מילונים וחיבורים מדעיים , עוסק בהוראה , מחבר דרשות לכמרים מחוסרי כישרון רטורי , עובד במשרת פקיד במשרדי עורכי דין , ומעתיק את מגוריו בכל פעם שידו אינה משגת לשלם את שכר החדר העלוב . חיי הבוהמה הפריזאיים , המוצאים ביטוי ספרותי בכתבים כמו 'אחיינו של , 'רמו השפיעו ללא ספק על הרבגוניות שמתייחד בה מפעלו הספרותי , הפילוסופי והאינטלקטואלי כאחד . הם מסבירים מפני מה דידרו זה , המגלם בדרך עשייתו את דמות הפילוסוף הנאור הרואה בתפקידו החברתי והפוליטי ב'פוליס' את ייעודו העיקרי , נחשב גם לנציג זכויות הפרט בעידן המשטר הישן מזה , ולסמל האינדיבידואל המחפש את דרכו בחברה הצועדת לקראת המהפכה הצרפתית מזה . רק בסוף שנות הארבעים , כעשרים שנה לאחר בואו לפריז , מתחיל דידרו להתפרסם בחוגים האינטלקטואליים שם . הוא כותב כמה חיבורים שבהם הוא מפתח את מחשבתו המטריאליסטית והאתאיסטית , מחשבה חתרנית ביסודה , שמעוררת התנגדות בקרב המוסדות הממלכתיים והחוגים השמרניים . את החיבור
|
|