|
|
עמוד:יג
שלה והכניס תחת כנפיה את כל 'שבעת מדורי הניסיון / העדיף לכנות את המיתודה הסראגמאטית שלו בשם 'אינסטרומנטאליזם / ואילו הפילוסופיה הכללית שלו הוכתרה בשם 'הנאטוראליזם האפספרימנטאלי' ( להבדילו מן הנאטוראליזם הראציונאלי של מ ^ ריס כהן והאידיאליזם הנאטוראליסטי של סאנטיאנה ) ff ואף על פי כן , גירסת ראשונה לא נעקרה לגמרי , והשם 'פראגמאטיזם' ממשיך ללוות את התנועה הפילוסו פית על כל זרמיה ושלוחותיה , בזכות 'השינוי היסודי' שחוללה באמפיריזם הקדום , המהווה את המכנה המשותף לכל הפלגים של התנועה . " שינוי יסודי זה מהו ז הסראגמאטיזם הפך עבר לעתיד . בעוד שהאמפיריזם הקו דם היה תאב לדעת : מושגים שלנו מאין הם באים , בא הפראגמאטיזם ושאל , ל א ן הם מוליכים . לא עברו * של המושג עיקר , אלא עתידו . * טען פיירס : 'השמע באוזני איש מעבדה כל משפט שהוא , הוא יתפוס את משמעותו רק במסגרת של ניסוי , כלומר : אם בזמן מן הזמנים יעשה ניסוי כזה וכזה , התוצאה תהיה כזאת וכזאת / ירוצה אתה לעמוד על תוכנו של מושג כלשהו , תאר לעצמך בדיוק האפשרי את כל התוצאות הניסיוניות העולות על הדעת של קבלתו או דחייתו של אותו מושג , והרי הגעת להגדרה שלימה של מושג זהי . רוצה אתה לעמוד על אמיתו , קום ועשה . אם עשית מה שצריך היית לעשות , והגעת לסה שהמושג או המשפט הבטיח לך שתגיע אליו , הרי שמושג זה או משפט זה נכונים . הבעיה הגדולה שעמדה בפני הפילוסופים : מנין לי שהמושגים שלי נכונים , שהם מתאימים למציאות שקדמה לתחושות שלי והנמצאת מחת לתחושתי ז מצאה את פתרונה בתשובה , כי השאלה אינה אם הם מתאימים לעובדות קיימות , אלא אם הם מוליכים לעובדות הכלולות בתוכם , המובטחות על ידיהם . והניסוי יוכיח . 'משמעותו הראציונאלית של כל משפט שרויה בעתיד / ... הצהיר פיירס . מעשי בנים סימן לאבות : 'אמונות שהחזיקו בהן בני אדם אינן באמת אלא הלכות למעשה , לפעולה , וכל תפקידה של המחשבה אינו אלא צעד אחד ביצירת הרגלים של עשייה' . המחשבה לא רק יודעת דברים , אלא גם גורמת לעשיית דברים , שבלעדיה לא היו נעשים . המחשבה ממלאת אפוא תפקיד של יוצר , המשנה את העולם וקונה אותו בשינויו . התואר 'אינסטרומנטאלית' מציין תורה זו בצורה שקיבלה תחת ידיו של דיואי . סיירס היה לוגיקן , ובראשיתו—קאנטיאני ו ג'יימס — מחנך הומאניסטן , ותחילתו— 14 בהקדמה ללוגיקה , 1 v— 111 ^ , ( Henry Holt & C 0 ., l 938 ) tt 1 ? מסביר דיואי , מדוע נמנע מלהשתמש במונח 'סראגמאטיזם' : r c n ייתכן כי השם עצמו נותן מקום לטעות נו . מכל מקום כל כד הרבה אי הבנות וויכוחים מיותרים התרכזו סביבו , שנראה היה לי , שר * וי להי מנע מלהשתמש בו . אבל לסי 6 ירושו הנכון של 'סראגמאטיזם / הרי הטכסט כולו הוא 6 ראג מאטי . 15 עיי Joseph L . Blau , Man and Movements in American Philosophy ( 1952 ) ( להלן = , ( M and M עמי . 242 ~ 1232 . 366—365 D « 354 'BV , Studies 16
|
|