|
|
עמוד:8
בספריו אלה ובמאמריו הרבים פרע הרב ברויאר את השטר שבמאמרו הראשון משנת תש"ך . ויפה אמר תלמידו , ד"ר מרדכי סבתו , כי " מאמר זה נכתב מתוך השראה . נראה כאילו כל הדברים שלימד וכתב הרב ברויאר בפרשנות המקרא [ ... ] אינם אלא פירוט ויישום של מאמר זה בצורה מדויקת . "להפליא ואף הרב ברויאר עצמו הודה פעם כי מעת לעת הוא חוזר ומעיין במאמרו , ונדהם מחדש מלהט האמונה המפעם בו . עם ייסודו של כתב העת מגדים בשנת תשמ"ו מצא בו הרב ברויאר במה מתאימה והרבה לפרסם בו מאמרים . בין המאמרים האלה גם מאמרים עקרוניים על דרך לימוד התנ"ך ועל מעין תקדים לגישתו שמצא בדבריו של בעל שאגת אריה על ספר דברי הימים . במשך השנים נמשך גם הוויכוח העקרוני על שיטתו של הרב ברויאר , שראשיתו בדברי תגובה שנאמרו ב'בית הלל' בירושלים . הרב ברויאר השתתף בכמה כינוסים , וחזר להציג את גישתו העקרונית , לפתח אותה ולשכללה . בכינוס שכותרתו 'המקרא , 'ואנחנו שהתקיים בבאר שבע בשנת תשל"ז ( בראשות פרופ' אוריאל סימון , ( דיבר הרב ברויאר על סכנות וסיכויים בלימוד פשוטו של המקרא , דן בהגדרת המושג 'פשוטו של , 'מקרא והציע לקשור אותו עם המאמר 'דיברה תורה בלשון בני . 'אדם את המאמר הזה העמיד ביסוד שיטתו : התורה האלוהית שניתנה מידי ה' מדברת בלשון בני אדם רבים , שונים זה מזה תכלית שינוי במחשבות לבם ובסגנון כתיבתם . בשנת תשנ"ב הוזמן הרב ברויאר להרצות בוועידת 'הפורום האורתודוקסי' בניו יורק על היחס שבין לימוד התנ"ך ובין יראת שמים . בהרצאתו נזקק הרב ברויאר להגדרות שונות של המושג 'תורה מן , 'השמים ובחן לאורן את השקפתנו על נתינת התורה . הוא תהה אם ניתן ליישב את המושג הזה עם ההשקפה שהתורה ניתנה לנביאים שונים בעלי השקפות שונות , אך במסקנת הדברים טען כי חכמי כל הדורות פירשו כי התורה הוכתבה למשה , כסופר המכתיב ללבלרו , וממילא אין היא קשורה לאישיותו של משה מצד זמנה והשקפתה . בסוף דבריו אומר הרב ברויאר כי כותב התורה הוא למעלה מן הזמן , וכתיבתו קדמה לבריאת העולם , ומכוונת לכל דורות ישראל ; אולם אפשר לומר שבשעה שכתב פרק מסוים בתורה נתן דעתו לדור מסוים בישראל , והוא הדור שמדע המקרא
|
|