|
|
עמוד:11
מבוא יישוב המקרא על פי פשוטו במקרא פסוקים רבים הסותרים זה את זה או החוזרים זה על זה . וכבר למדנו מתורתם של החכמים את הדרך של יישוב הסתירות והסבר הכפילויות . וכך אמרו חכמים : שני כתובים המכחישים זה את זה , עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם . וכאשר פרשה חוזרת על מה שכבר נאמר בפרשה אחרת , לא נשנית פרשה זו אלא בשביל מה שנתחדש . בדרכים האלה וכיוצא באלה הלכו אחר כך המפרשים הראשונים והאחרונים ; וברוב המקומות עלה בידם למצוא יישוב או הסבר שהדעת מתיישבת בו . אולם אף על פי שהסתירה או הכפילות נתיישבה בדרכים אלה , פשוטו של המקרא נתיישב בהן . שהרי כל המבקש לפרש את המקרא על פי פשוטו חייב לצאת מן ההנחה , ש"דיברה תורה כלשון בני . "אדם ואין דרכם של בני אדם לומר דברים הסותרים את זה על פי משמע לשונם - אפילו יעלה בידי השומע ליישב אותם בדרך זו או אחרת . כמו כן אין דרכם של בני אדם לומר דבר אחד שתי פעמים - אפילו נוסף בפעם השנייה דבר שעדיין לא נאמר בפעם הראשונה . משום כך אין הפרשן יוצא ידי חובת הביאור על ידי עצם יישוב הסתירה או הסבר הכפילות . אלא עליו לבאר תחילה מה ראתה תורה לומר דברים שנראה ממשמע לשונם כאילו הם סותרים זה לזה או חוזרים זה על זה ; ורק אחר כך הוא יכול לנסות ליישב את הסתירה או להסביר את הכפילות . וגם בעניין זה יכולים אנחנו ללמוד מתורתם של החכמים . ולא עוד , אלא שחכמים האירו את עינינו בנושא זה כבר בשער הכניסה של התורה . שהרי למדו מחילופי השמות האלוהיים שבשני הפרקים הראשונים של התורה , שפרקים אלה תלויים בשתי מידות אלוהיות שונות . הפרק הראשון , הנוקט רק את שם אלהים , מתאר את בריאת העולם על שני כתובים המכחישים - ספרא , ברייתא דר' ישמעאל , פרשה א פרק א ; מכילתא דרכי ישמעאל , מסכתא דפסחא , פרשה ד , ד"ה והיה לכם ; ועוד . פרשה שנשנית בשביל דברים שנתחדשו בה - רש"י שמות י"ג , ה , ד"ה את העבדה , רש"י במדבר , 'ה ו , ד"ה למעל ; ועוד . ראה רש"י לבראשית , 'א א ד"ה ברא אלהים , על פי בראשית רבה פרשה יכ טו .
|
|