כללי

עמוד:4

טעם נוסף שבהיגיון לקיומו של חופש העיסוק נעוץ בטובת הציבור , כפי שהסביר זאת השופט ברנזון לאמור : " הרעיון שהניחו בתי המשפט ביסוד הדוקטרינה של מניעת הגבלת חופש העיסוק הוא הצורך לשמור על סחר חופשי ועל התחרות חפשית במשק ובעבודה . חופש ההתחרות עד גבול מסויים הוא עקרון חשוב ובתי המשפט מצווים לקיימו ולעודדו עד כמה שאפשר " . זכות יסוד זו של חופש העיסוק אומצה בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו בבית משפט זה , ועוגנה בזכות הלכתית הנובעת במישרין מאופייה של מדינתנו כמדינה דמוקרטית השוחרת חופש . * חוק יסוד : חופש העיסוק , אשר נתקבל בכנסת ביום כ"ח באדר א' תשנ"ב ( 3 . 3 . 92 ) העניק לזכות זו הכרה חוקתית פורמאלית ומעמד על חוקי . היא הפכה לזכות יסוד מוגנת העומדת על רמה נורמאטיבית גבוהה יותר מדבר חקיקה "רגיל" או מהמשפט המקובל נוסח ישראל . הוראות חוק יסוד : חופש העיסוק , המכוונות אל רשויות השלטון , מתפרסות , למעשה , גם ביחסים ההדדיים שבין הפרטים לבין עצמם . המשפט הפרטי כולל בחובו מספר דוקטרינות , כגון עקרונות תום הלב ותקנת הציבור , אשר משמשות צינור שבאמצעותו מוזרמים עקרונות היסוד של השיטה בכלל וזכויות היסוד של האדם בפרט מהמשפט 6 הציבורי אל תוך המשפט הפרטי . ע"א , 4 / 74 ברמן נ ' משרד להובלת משאות פרדס חנה-כרכור "עמל" בע " מ , פ"ד בט 8 ( 2 ) ו . 7 ראה גם : ע"א , 1571 / 90 רמתי ואח ' נ ' גנור ואח , ' פ"ד מד ; 847 ( 4 ) ע"א , 901 / 90 נחמיאס נ ' קולומביה סחר ותעשיה בע " מ , פ " ד מז . 252 ( 1 ) ראה גם מאמרו של מי גולדברג , "הגבלת חופש העיסוק של עובד מכוח , "חוזה מחקרי משפט ה ( תשמ"ז ) , 7 הסוקר את הפסיקה בנושא זה . ראה מאמרו של א ' ברק , "המהפכה החוקתית : זכויות יסור , "מוגנות משמט וממשל א ( תשנ"ב-נ"ג ) . 9 ע"א , 294 / 91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים " נ ' קסטנבאום , פ"ד מו . 464 ( 2 ) ראה הרחבה ופירוט הגישות השונות בענין זה במאמרו של א' ברק , "זכויות אדם מוגנות והמשפט , "הפרטי ספר קלינגהומר על המשפט הציבורי ( המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר , יי זמיר עורך , תשנ"ג ) ג 6 ו .

הוצאת הלכות בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר