|
|
עמוד:3
כללי דוופש העיסוק נקבע כאחת מזכויות האזרח המוגנות בחוק יסוד . בחוק יסוד : חופש העיסוק נקבע ( בסעיף ( 3 כי "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק , מקצוע או . "משלח יד סעיף 4 קובע כי "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה , ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור ומכוח הסמכה מפורשת בו . " אין בהוראות אלו כדי לפגוע בזכות יסוד אחרת - חופש ההתקשרות בחוזים . על כן , יש תוקף לחוזה שנכרת כדין ושיש בו סעיף הגבלת חופש העיסוק - אלא אם כן החוזה בטל מכוח סעיף 30 לחוק החוזים ( חלק כללי , ( התשל '' 973-ג ו , סעיף זה קובע כי " חוזה שכריתתו , תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים , בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - . "בטל על כן כאשר דנים במתן צו מניעה שיש בו משום הגבלת חופש העיסוק דנים בעצם באיזון המתאים בין שני עקרונות היסוד האמורים . על איזון זה אמר השופט דב לוין בענין אגד , בע"א 239 / 92 י , את הדברים הבאים : " חופש העיסוק הינו מזכויות היסוד של האדם והאזרח בישראל . כבר בראשית ימיה של המדינה עמד השופט חשין על טיבה של זכות זו : " כלל גדול הוא , כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח יד , אשר יבחר לעצמו , כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח יד אינה אסורה מטעם החוק . זוהי ... זכות שאינה כתובה על ספר , אך נובעת מזכותו הטבעית של כל אדם לחפש מקורות מחיה ולמצוא לעצמו מלאכה המפרנסת את בעליה" . ו ע " א 9 / 92 ג . 2 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע " מ נ ' משיח , פ"ד מד . 66 ( 2 ) 1 2 בג "צ , 1 / 49 בז ' רנו ואח ' ' : שר המשטרה ואח ; פ"ד ב . 80
|
|