|
|
עמוד:ז
פתח דבר למהדורה השניה צווי–מניעה תופסים מקום חשוב בין הסעדים האזרחיים , והם מבין הנפוצים והמבוקשים ביותר בבתי המשפט . תורת צווי–המניעה התפתחה במשך עשרות שנות השפיטה בישראל על יסוד דיני היושר וההלכות הנוהגים באנגליה , והתגבשה כמערכת–כללים די ברורה . בתי המשפט פעלו מכוח הוראה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב , [ , 1984-ד"התשמ ( להלן , לשם הקיצור , " חוק בתי ( "המשפט שהסמיכה כל בית משפט להעניק את הסעד של צו מניעה , וההליכים התקיימו , כאמור , על פי ההלכות שנקבעו באנגליה ואומצו על ידי בתי המשפט . בשנת התשס"א תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי , 1984-ד"התשמ ( להלן , לשם הקיצור , " תקנות סדר הדין ( "האזרחי ונעשה בהם חריש עמוק בכל נושא הסעדים הזמניים , עם חידושים רבים , שרובם היו פירות הפסיקה והניסיון שהצטבר בבתי המשפט בהפעלת ההליכים הקשורים במתן סעדים זמניים . לראשונה הוכנסו למסגרת התקנות בתיקון הנ"ל גם צווי המניעה , מכוח הגדרת " סעד זמני" בתקנה 1 הכוללת "צו–עשה . "תעשה–לא–וצו על אף זאת , לא תמיד יודעים בעלי–הדין לנווט נכונה את ענייניהם בנושא זה , ולא פעם חוטאים הם במעשים העלולים לשלול או לסכן סעד זה כמגן על זכויותיהם , שהרי הוא נתון לשיקול–הדעת של בית–המשפט . בחיבורי זה נסיתי לתרום לתחימת התחומים ולקביעת מסגרות ברורות יותר . מאז הופיעה המהדורה הראשונה של ספר זה חלפו כחמש–עשרה שנים . חקיקה רבה נוספה והפסיקה הוסיפה להעשיר את ידיעותינו בנושא צווי–מניעה . הספר מרכז את ההלכה על פי הדין ועל פי מאות פסקי–דין מישראל , מאנגליה ומארצות–הברית . הפסיקה הישראלית המובאת בספר היא בעיקרה פסיקת בית המשפט העליון , כקובעת את העקרונות הכלליים , ופסיקת בתי המשפט המחוזיים כמיישמת את העקרונות הנ"ל . המחבר
|
|