|
|
עמוד:9
פתח דבר בספר זה מופיעה לראשונה יצירתו המקובצת של ר' אליה בר שמעיה , משורר ברוך כשרון , בן המאה האחת עשרה , מבארי שבאיטליה הדרומית . תקופת פעילותו השירית של משוררנו עמדה תחת השפעתו של הפיוט הקדום אך כשאר המשוררים מבני זמננו כך גם בר שמעיה השתדל להשתחרר מדפוסי סגנונו ומן התימאטיקה המוסכמת על בני דורו וחתר לקראת טיפוח וגיבוש של סוגי יצירה שונים , שמלבד היותם יצירות לדורות לא קיפחו את האקטואליה דאז מבלי שזאת תפגע בעצם החוויה השירית ובדרכי הבעתה . ועוד זאת . יצירת מורו ורבו שלמה הבבלי שימשה לו למשוררנו מקור אשראה והשפעה ובמיוחד בדרכי הפרוזודיה השירית , ברם התלמיד נתעלה על מורו ולא רק בכוח כישרונו הפיוטי , אלא בעיצוב שירתו , במהימנות נושאיה ובמיוחד בלבוש החדש שהלביש לרעיונות הקלאסיים של תקופתו . כך גם בחר בר שמעיה בסוג הסליחה כהבעה אמנותית יסודית , התואמת , בין השאר , גם את השקפת עולמו הפיוטית . שלושים ושמונת השירים שבספר ליקטתי אותם מכל המקורות הידועים לנו עד כה י מכתבי יד ומדפוסים קדומים והוספתי עליהם , מלבד העיון והדיון בכלל שירתו של המשורר , חילופי הנוסח , ציונים פרוזודיים וביאורים לגופם של השירים . " המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה שליד האקדמיה הלאומית , "למדעים מיסודו של ע' פליישר , "המכון לתצלומי כתבי יד עבריים" שליד האוניברסיטה העברית ירושלים , "מכון שוקן לחקר היהדות" ו"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" העמידו לרשותי את כל המקורות שנזקקתי להם , בין כתבי יד ובין ספרים ואף הירשו לי לפרסם טקסטים מתוכם . הנני מודה בזה להנהלות מוסדות אלה ולעובדיהם . הוצאת הספר היתה כרוכה במאמצים רבים וחובה נעימה לי להודות מעומק הלב לאנשים ולמוסדות שסייעו בידי : הרשות למחקר , אוניברסיטת תל אביב , הגברת ד' דיכטר והמו"ל מר אורן מס . כן יעמוד על הברכה בעל בית הדפוס " גרפית" מר שמעון חן על עבודתו הטובה שהשקיע בספר זה בעיצובו ובהדפסתו . פרופ' יונה דוד האוניברסיטה של תל אביב / החוג לספרות עברית
|
|