|
|
עמוד:4
בספטמבר , 1939 והוא בן , 13 מאחר שסופח אזור מגוריו לרייך הגרמני וכל תושביו היהודים סומנו לגירוש . למרות קשיי הכיבוש , החיים נמשכו ואפילו התקיימו במחתרת חוגי לימוד . אחרי הקמת הגטו בסוסנוביץ — בקיץ 1942 בלבד — הוא נלקח לעבודת כפייה , ובמסגרת זו הגיע לכמה מחנות שהשתייכו למערך המחנות של גרוס רוזן . משם פונה ב'מצעד המוות' לטרזינשטאדט , ושם שוחרר , חולה טיפוס וגווע ברעב . אחרי השחרור הוא חזר לסוסנוביץ והצטרף לתנועת 'השומר , 'הצעיר שהיה חבר בה לפני שנשלח למחנה . הוא השתתף בסמינר הראשון של התנועה הציונית המאוחדת והדריך בתנועה החינוכית . אחרי פוגרום לןילצה , בקיץ , 1946 עלו הוא וחניכיו על 'נתיב הבריחה' והגיעו לגרמניה , לאזור הכיבוש האמריקני . ב 1947 הוא העפיל ארצה על סיפונה של , 'אקסודוס' והשתתף בכל מסעות הספינה הנודעת . בפברואר 1948 הוא עלה ארצה עם סרטיפיקט חוקי , אך בשמו של אדם אחר . את אשתו הכיר זמן קצר לאחר השחרור , והשניים הצטרפו לקיבוץ להבות הבשן . אחרי תקופת מה הוא היה למורה , והיה בזה המשך בדרכו כמחנך מאז צעדיו הראשונים כמדריך בתנועת 'השומר הצעיר' ב . 1945 הוא החל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית ב , 1956 ושם סיים את התואר השני ( בהצטיינות ) ב . 1971 ב 1972 הוא עזב את קיבוצו והצטרף לסגל המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע , שעשתה אז את צעדיה הראשונים . ב 1975 הוא הגיש את עבודת הדוקטור ( בהדרכת פרופסור שמואל אטינגר ) 'ראשית "החלוץ" בפולין — השנים . 'הפורמטיביות ב 1981 הוענק לישראל אופנתיים התואר 'פרופסור , 'חבר וב 1990 — 'פרופסור מן המניין' באוניברסיטת בן גוריון . במסגרת תפקידיו האקדמיים הוא עמד בראש המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון , היה חוקר בכיר במכון בן גוריון לחקר ישראל וריכז את מרכז ראב לחקר השואה . הוא פרש לגמלאות בשנת , 1995 אך המשיך ללמד במחלקה . היום פרופסור אופנהיים חי בהרצליה , אלמן , אב לשני ילדים וסב לשישה נכדים . אביב תשס"ה אלי צור
|
|