|
|
עמוד:12
השנה , וה"שנה" שבתורה מתחילה מיד אחריו . יתר על כן , קבוצות פסוקים נוספת מוכיחה , שה"שנה" בתורה היא שנה חקלאית , והיא מתחילה בעונת הזרע , וביורה ! עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום לילה לא ישבתו ( בראשית , 'ח כב . ( ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה . והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ... ( שמות כ"ג , י-יא . ( שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה . ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר . את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ ( ויקרא כ"ה , ג-ה . ( וספרת לך שבע שבתת שנים ... וקדשתם את שנת החמשים שנה ... יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך ... ( שם , טו . ( כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ... ארץ הרים וגבעת למטר השמים תשתה מים אשר אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה . והיה אם שמע תשמעו את מצותי ... ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך ( דברים י"א , י-טו . ( גם כאן אנו מוצאים עדות אחת , תואמת ומכוונת , שהשנה בתורה היא חקלאית , והיא מתחילה בעונת הזרע , ובגשם הראשון , הוא היורה ; לפיכך , "מר [ א ] שית השנה ועד אחרית שנה" פירושו : "יורה ומלקוש" ( דהיינו , עונת הגשמים , ( ואסיף הדגן , התירוש והיצהר ( דהיינו , ימי החמה והאסיף . ( שנה כזאת מתחילה ומסתיימת בחודש מרחשוון - שבו מתחיל היורה , ובו מוסקים את הזיתים - ולא בתשרי , לכאורה . הפסוקים על חג הסוכות , / 7 חג האסיף ) בסוף השנה , והפסוקים על הזרע עם תחילת עונת הגשמים = ) היורה ) בראשית השנה , מתאימים בפשטות אלה לאלה , ולכאורה אין הם עולים בקנה אחד עם ההתייחסות לראש החודש השביעי כ'ראש . 'השנה ב . ראשית השנה אמנם , נקודה אחת מערערת תמונה אחידה זאת : אין בתורה שום חג שחל בראש חודש , אלא 'יום התרועה' בלבד - והרי מסתבר שראש השנה חייב לחול בראש חודש ( ולו מאותה סיבה , שאץ מוסיפים בעיבור שנים , אלא חודש שלם . ( תשובה לדבר ניתן ללמוד מפרשת היובל : והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם . וקדשתם את שנת החמשים שנה ... ( ויקרא כ"ה , ט-י . (
|
|