|
עמוד:7
פתיחה מבין כול מועדי ישראל , דומה כי ראש השנה הוא הנעלם והמסתורי שבכולם . בתורה שבכתב נזכרו רק שתי מילים המיוחדות למועד זה - "זכרון תרועה" ( ויקרא כ"ג , כד . ( חז"ל , שנתנו ליום את שמו - "ראש השנה" - ייחדו לו אמנם מסכת שלמה במשנה , אולם עיון במסכת קצרה זו מלמד כי למעלה מחציה אינו עוסק בענייני היום , אלא בנושא קידוש החודש . אופיו המרכזי של היום , כפי שהוא נתפס בעינינו , כיום הדין , נדון בהרחבה רק בתלמודים . רבים ממנהגיו של היום עוצבו לאחר חתימת התלמוד , במשך דורות רבים . בשלושת שעריו של ספר זה אנו מבקשים לשפוך מעט אור על היבטיו השונים של ראש השנה . השער הראשון עוסק באופיו של היום במקורות השונים . יואל בן-נון עומד על השאלה כיצד הפך 'יום התרועה' במקרא , לראש השנה בפי חז"ל , ומדוע היותו של היום ראש השנה אינה מבוארת בתורה . יצחק ברנד מתאר את השינוי שחל במשך הדורות בשאלת היחס לתקיעות דמעומד ולתקיעות דמיושב , ומסביר את טיבו הרעיוני של שינוי זה . יונתן גרוסמן עוסק במשמעותו של החג כ"יום הרת , "עולם ומבקש לבחון באיזה אופן בא לידי ביטוי בימים הנוראים , באופן ממשי או סמלי , תהליך הדומה ללידה במשמעותו הכוללת והרחבה . אברהם וולפיש עוקב אחרי הרעיון של ראש השנה כיום דין בחיבורי התנאים והאמוראים , ומנסה לעמוד על אופיו ומהותו של הדין ועל זיקתו למצוות היום של מועד זה . יהודה שביב מבאר את טיבו של מבנה מסכת ראש השנה , ואת הקשר שבין שני חלקיה - ענייני קידוש החודש וענייני המועד עצמו . חותם שער זה מאמרו של רון וקס , העוסק במנהגם של חסידי ר' נחמן מברסלב לנסוע לרבם בראש השנה עוד בחייו , ולאחר מותו - לעלות לקברו , תוך שהוא עומד על משמעותו של ראש השנה בתורת ר' נחמן מברסלב . השער השני עוסק בקריאות התורה ובהפטרות של ראש השנה . יהונתן יעקבס מוצא במקרא ביטויים החושפים את דמותו ותחושותיו של אברהם בזמן עקדת יצחק , נושא שבו נחלקו חז"ל ופרשנים ראשונים ואחרונים . יהושע רייס סוקר את תיאורי העקדה בבתי הכנסת העתיקים , ועומד על הפרשנות לסיפור העקדה וזווית הראייה העולה מכל ציור . יעקב מדן עומד על השווה והשונה שבין גיבורות שתי ההפטרות - חנה ורחל , תוך עיון מפורט בסיפורי שתי הנשים במקרא . אמנון בזק מציין את הקשיים שיש ביחס שבין תפילת חנה לבין סיפורה של חנה , ומציע פתרון כולל לנושא . השער השלישי עוסק בתפילות היום ובמצוות היום - השופר . ישראל רוזנסון ואורי אהרן דנים במרחב בין-תחומי בפיוט 'ונתנה , 'תוקף ומתארים סוגים שונים של פרשנויות שונות לפיוט זה . אליהו נתנאל עוסק בשני פיוטים מרכזיים בתפילות עדות המזרח - 'עת שערי , 'רצון ו'אם אפס רבע , 'הקן ועומד על מבנה הפיוטים , תוכנם ולשונם . חותם את
|
|