|
|
עמוד:10
הראשונים שהורשו בראשית שנות השמונים לעיין בתיקים אשר היו חסויים עד אז מצאו עצמם שוב ושוב אוחזים במצחם בהשתאות אין קץ . לא זה מה שלימדו אותם בבית הספר , אמרו לעצמם שוב ושוב והתכוננו למתקפה הבאה : מה לכם המנפצים מיתוסים , אומרים להם , מי עזמכם . יש הזקוקים למיתוסים ? זה לגיטימי . אך יש האומרים שאסור לבחון מיתוסים כי אין זה פטריוטי . זו דרכו של כל פטריוט : לעולם ידע מי פטריוט ומי לא . נדמה לי שגם א"ב יהושע זעם על נערי רחביה ההם מפני שלא היו פטריוטים דיים , על פי טעמו . כששכך לרגע געשו , העזתי לשאול את יהושע מדוע , בעצם , אסור לדבר על מכוניות פולקסוואגן והמורה , אני זוכר , אמר שאני לא נורמלי . אולי צדק , אך לימים כתב : "כשיבוא השלום והמסגרת הנורמלית של מדינת ישראל תזכה להכרה הסופית והאחרונה של קהיליית העמים , ובעיקר עמי האזור שבו אנחנו חיים , נדע שהנורמליות אינה מילת גנאי , אלא להפך , פתיחתה של תקופה חדשה רבת אפשרויות , שבה יוכל העם היהודי לעצב את גורלו , ליצור את תרבותו המלאה , להשתתף בעיצובה של האנושות כחבר שווה זכויות בקהילה הבינלאומית . הנורמליות תתגלה כדרך הטובה ביותר להיות אחד ושונה , יחיד ומיוחד ( כמו כל עם אחר , ( מבלי לחשוש כל הזמן לאובדן . "הזהות זו אכן תמצית החלום הציוני : קיום נורמלי לעם היהודי , עם חיים במדינה עצמאית שרוב תושביה יהודים . רוב תושבי ישראל יהודים , אך רובם מתקשים עדיין להסכים על נורמות היסוד של החברה ; למעשה אף אינם מסכימים עדיין מיהו יהודי . אין זו מחלוקת חדשה , ושורשיה עמוקים . בלשונו של הפילוסוף הירושלמי המנוח שמואל הוגו ברגמן , זו מחלוקת בין "שני עם . "ישראל ברגמן הסביר : "יש ביהדות מאז ומעולם שני זרמים המתמודדים זה בזה בדו קרב : זרם אחד הוא בדלני . הוא שונא את הגוי . מטפח את תסביך עמלק ובכל
|
|