|
|
עמוד:8
המוזר של כת קטנה שהם כינו ביראת כבוד . "התנועה" זו הייתה "התנועה , "המאוחדת אחד מארגוני הנוער של תנועת העבודה הישראלית . חבריה לבשו חולצות כחולות שבמקום כפתורים היו להן שרוכים אדומים ואמרו אלה לאלה שבבוא היום יעקרו ממסגרת החיים העירונית המנוונת שגדלו בה ויעברו לחברה צודקת יותר , באחד הקיבוצים . הם ידעו להזדהות עם הסלידה שביטא יהושע . אחדים מהם מתגוררים בקיבוצים עד עצם היום הזה . תלמידים רבים , ואני ביניהם , התקשו כבר אז להבין מה רוצה מהם המורה לספרות . אבי , שבא לארץ ישראל כפליט מגרמניה הנאצית , קומוניסט , נהרג במלחמת העצמאות . אחת לשנה הייתה אמי מקבלת מכתב משר הביטחון . שנה שנה , לקראת יום הזיכרון , שר הביטחון היה כותב למשפחות השכולות להבטיחן שכל המלחמות נכפו עלינו , הקורבן לא היה לשווא , ישראל עושה כל מה שאפשר כדי לכונן שלום . בעודי ילד התפעלתי בעיקר מהבול : מכתב השר בא בתוך מעטפת היום הראשון . אחר כך התפעלתי מהאוטוגרף . עבר זמן עד שגיליתי באכזבה עמוקה שחתימת השר רק מודפסת בכחול . לא אהבתי את מכתבי השר ; אינני בטוח מדוע . אולי ראיתי בהם התערבות זרה במשהו המצריך התמודדות אישית מאוד , כמעט אינטימית . בעודי תלמיד ראיתי התערבות כזאת גם בטקסי הזיכרון השנתיים י באיזו זכות אתם מדברים עלי , חשבתי לי . אני יודע כמובן שרבים מוצאים הקלה בכך שהחברה משתתפת באסונם ; השכול הלאומי , הטקסים , השירים העצובים ברדיו . בני הדור שלי התבגרו על ערכי ההקרבה שזוהו עם המיתוס של תש"ח . אני מניח שיש אנשים המוצאים ניחומים גם באיגרתו של שר הביטחון . עם השנים למדתי להתעניין בתוכנם של מכתבי השר ובדרך כלל התרגזתי . כשעברתי לימים על עשרות המכתבים ששמרנו ,
|
|