|
|
עמוד:יג
מעניין הדבר שרוב החכמים בימי הביניים צידדו בחיפוש אחר טעמי המצוות ואילו רבים מן החכמים המאוחרים יותר הסתפקו בתיאור מצווה כרצון אלוהים . אין התורה עצמה נותנת טעמים למצוותיה" חוץ מבכמה עניינים יוצאים מן הכלל " . העיקר בתורה הוא "ויאמר ה - '" הציווי . חכמי התלמוד ניסו להציע טעמים לכמה מן המצוות אך אי אפשר לומר שניגשו לנושא באופן שיטתי ומקיף . עבור חכמי התלמוד הכלל היה שהמצוות ניתנו כדי "לצרף את . "הבריות חז"ל לא העלו על דעתם , למשל , שמצוות המילה תכליתה להחליש את יצריו המיניים של האדם , בפי שהציע הרמב"ם . הכלל שהם נקטו בו היה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" - היינו , מטרת המצוות היא לקדש את האדם . ייתכן שחכמי תקופת התלמוד היו כה עסוקים בהבהרת דיני התורה עד כרי כך שלא היה זמנם פנוי לעיסוק בטעמי המצוות . הרב סעדיה גאון הבחין בין שני סוגים של מצוות . הסוג האחד הוא "מצוות , "שכליות היינו מצוות שמתקבלות על דעתו של אדם . הסוג השני הוא "מצוות שמעיות" - מצוות שאין כל טעם אחר לקבלם פרט לעובדה שניתנו בידי הי . רב סעדיה סבר שיש לחפש טעמים למצוות משני הסוגים . אפילו המצדדים הנלהבים ביותר בחיפוש אחר טעמי המצוות חוזרים ומצהירים שאל לו לאדם לסמוך על כושרו האינטלקטואלי בקביעת טעמים למצוות . בחיי אבן פקודה היה בין המצדדים בחיפוש טעמים 21 אך הזהיר בצורה תקיפה ביותר נגר יומרה כזו " . יהודה הלוי , גם הוא , צידד בחקירת טעמי המצוות כי פחד שבלי בסיס רציונאלי ומוצק למצוות , ישמור אותן היהודי בלי כוונה ומחשבה , כמצוות אנשים מלומדה " . מאידך , הבנה שכלית של הערך והטעם של כל מצווה ומצווה תביא את האדם לקיים אותן מתוך התלהבות . גם בתחום זה של חיפוש טעמי המצוות , זכות הראשונים שייכת לרמב"ם . למרות ביקורת חריפה מצד חכמים בני דורו קיבל על עצמו לנסח גישה שיטתית למציאת הרציונאל שמאחורי כל מצווה ומצווה . הוא הודה שיש סיבות להמנע מחיפוש כזה ואף קיבל את קביעת התלמוד שהתורה לא נתנה טעמים למצוותיה בשל העובדה ששלמה המלך , החכם מכל אדם , סר מדרך האמת בי סבר שלא ייכשל אם יעבור על מצוות מסוימות שניתנו להן טעמים . ובכל זאת , קרא הרמב"ם לחכמים האחרים ללכת בדרכו ולעסוק בטעמי המצוות . 8 ו . ר' היינמן , טעמי המצוות בספרות ישראל , כרך , K עמי 7 ו . . 19 בין היוצאים מן הכלל : פסח , מצה , סוכה , שבת , כיבוד הורים ושילוח הקן . . 20 זוהי דעתו של היינמן . נתן צבי פרידמן מסתפק אם החכמים נכנסו בכלל לעניין טעמי המצוות . ר "דרכי נועם בהלכה , " שנה בשנה תשל"ג , עמי . 156 רי רשב"א , עין יעקב לסוכה כח ע"א , פרק , 'ב סימן ז , ד " ה "שמונים תלמידים היו לו להלל . "הזקן . 21 חובות הלבבות , שער ראשון ( שער הייחוד , ( פרק ג . . 22 שם , שער חמישי ( שער ייחוד הי , ( פרק א . . 23 היינמן , שם , כרך א , עמ י . 64 . 24 מורה הנבוכים , גגו . . 25 שם . השווה ספר המצוות , שורש חמישי . . 26 משנה תורה , הלכות תמורה , פ"ר , הי"ג והלכות מעילה , פ"ח , ה"ח . רי פרישה , טור יורה דעה , קפא : א , שם מבקר הוא את הרמב"ם על נסיונותיו לבאר את טעמי המצוות .
|
|