|
|
עמוד:13
שהאותיות של פיוטי רס"ג תהיינה גדולות והלמדי"ן לא תהיינה כפופות . אמנם לא הקסזץ מלמה אבל מותר להיות קפדן בנוגע לצורת הלמ"ד . '' ... במכתב אחר הוא כותב : "בכל אוסן מתנגד אני לשמוש של אות למ"ד בראש כפוף כזה : ל . ה"מלמדים" כסופי ראש הם בחיים , לכל הפחות תן לנו למדי"ם זקופי . "ראש בסופו של דבר נתן הסכמתו טלגרפית אפילו לכך שידפיסו גם את הפיוטים באותיות "קטנות , אם רק ע'י m אפשר יהא למהר את ההדפסה , אבל בתנאי כפול שהלמדי"ם יהיו זקופי . "ראש אם קפדן היה בשאלה זו הראה ותרנות בשאלות אחרות , כי לא היה מן העקשנים העומדים על דעתם ללא רתיעה וללא התחשבות בדעת חבריהם . הוא חשב , למשל , להדפיס את הפיוטים לא לפי הסדר שסודרו בסדור בכת"י כי אם לפי הסדר המקובל , שעל פיו יש להקדים את הסליחות ליום כפור להושענות וכיו '' ב , אבל כשהסברנו לו את טעמו ונמוקו של רס"ג בסדור , זד , כתב בר תשרי תרצ"ז : ,, על דבר סדר הטכסטים חוזר אני בי מדעתי ומסכים עמך שיותר טוב להדפיסם באותו הסדר של כה"י האוכספורדי , אבל מה שנוגע לפיוטים החדשים שלא נמצאו בכ"י זה אני מסופק באיזו שטה לבחור : אם להקדיש להם מדור בפני עצמם ולסדרם במדור הזה ע"פ סדר השבתות והמועדים והצומות של תשנה או שאחבר כל פיוט חדש לפיוט מאותו הסוג שנמצא בכ '' י האוכספורדי . הואיל נא והודיעני מה דעתך על . "זה כפי שיראה המעיין ניתנו פיוטים אלה במדור מיוחד , ב"נספחות" שבסוף הספר . והרי דיון בשאלה אחרת . בתמוז תרצ"ז הוא כותב : .. ספר מדעי צריר שיהיו גוף הספר וההערות עם שנויי הנוסחאות הכל על עמיד אחד . כך עשיתי בכל הספרים שהוצאתי לאור ... קח למשל את דיואן ר"י הלוי שי '' ל ע"י "מקיצי . "נרדמים- בכל פעם שאני צריך לו לבי מלא חמה על מי שהיה אחראי בהדפסתו , כי גרם לי ולכל המשתמשים בו להפסיד שעות רבות כדי למצא את . "ההערות אבל במכתב מיום ו' תשרי תרצ"ז הוא מעמיד את השאלה לעיון מחדש : " עוד מחשבה חדשה שחפץ אני לשמוע חות דעתך עליה . בכל ספרי שהוצאתי לאור הכנסתי תמיד הערותי ושנויי הנוסחאות יחד עם גוף הטקסט על עמוד אחד . אם אחזיק בשטה זו גם בנוגע לסדור רס"ג , כמו שהיה בדעתי לעשות בתחלה , ירא אני שמצב בריאותי יגרום שהדפסת הטקסט עם שנויי הנוסחאות תדחה לעוד שנים אחדות , כי אין אני יודע היום מה יהיה כחי למחר ... ואפילו אם אשוב לאיתני ... לא אדע כמד , שעות אוכל לעבוד ביום , ולכן עלה ברעתי שאולי יהיר , לטובתי ולטובת שלשתינו אם אעבור על מדתי הפעם ואעשה כמו שד"ר ברודי נוהג לעשות בהוצאותיו . ואמסור את הטקסט ושנויי הנוסחאות לדפוס לבדם וההערות והמבוא יבואו בכרך אחר ' ... . מחלתו — שעליה הוא מדבר במכתביו כבר משנת תרצ"ב — הפריעה אותו בעבודתו לעתים קרובות וגרמה לעכובים ולדחיות מרובות . לא פחות מזה הטרי ! והו והפריעוהו צרות כלל ישראל בחו"ל ובארץ והדאגה לגורלם של חכמי ישראל היושבים בארצות הנתונות תחת שלטון הרשע . לבו הרגש לא נתן לו מנוחה . במכתבו מסוף יולי 1938 הוא כותב : .. אמרתי כי החום הגדול הוא שהפריעני מעבוד הרבה , אבל יותר מזה הפריעוני המכתבים הרבים מאירופה על דבר גורלם של החכמים ... והנני כאיש ל רואה-. את אחיו טובע בנהר ולא יכול להצילו . והשמועות המבהילות הבאות מארץ ישראל גם הן תרפינה את ידינו . כי איככה אוכל לעסוק
|
מקיצי נרדמים
|