|
|
עמוד:23
תחת , "שן הוטמעה בראשו כלשונה , ללא הפירוש התלמודי המתפלפל . האם ניתן להבין על רקע זה את רמות החשאיות שעטו על עצמם השב"כ והמוסד ? האם החשש מפני ההודאה הגלויה בעיסוק ה"בלתי מוסרי" לכאורה היה גם הוא חלק מן הרתיעה להודות במשך כל השנים בעשייה המקובלת על עמים אחרים , בדרך כלל , כשגרה הכרחית ומובנת ? " עמים , "אחרים אמרנו ולא דייקנו . כאשר באה ישראל בשערי מתחם השאלות המוסריות הגדולות , היא כבר מצאה בו בעיקר את ארה"ב , אולי האומה המוסרנית ביותר בעולם . לא הבריטים , לא הצרפתים ולא עמים אחרים , ככל הידוע , העסיקו את מוסדות השלטון ואת האקדמיה באופן כל כך אינטנסיבי בסוגיות מוסר הקשורות לריגול ולפעולות " . "שחורות מצב הרוח הקולקטיבי של אמריקה סביב נושא זה נע בתנועות מטוטלת , שהושפעו בעיקר מאירועים שמחוץ ליבשת . כבר הוזכר כאן מזכיר המדינה האמריקאי הנרי סטימסון , אשר ברוח קנטיאנית ( עשה טוב , סור מרע , שמא יבוא קץ העולם ) ביטל את מחלקת הצפנים בפרץ של אתיקה ג'נטלמנית . לעומתו , 21 שנה מאוחר יותר , ביטא , כאמור , מזכיר המדינה דין ראסק עמדה קוטבית מובהקת . עמדה קיצונית זו באה לעולם בתקופת " המלחמה , "הקרה תקופה שבה התערבבו בארה"ב הריאל - פוליטיק עם המוסרנות של " הברית . "החדשה זו התקופה שאותה הגדיר אחד מיושבי הראש החשובים של הסנאט כ"קרב בין צלבו של ישו המשיח לבין הפטיש והחרמש של השטן . "הקומוניסטי אך גם אחריה לא היסס בכיר מאוד ב - לומר כי " אופיה של הפעלתנות החשאית המתקיימת בעולם מחייב את ארה"ב לנהוג בחוסר . "רחמים לעומת זאת תת - מזכיר המדינה באותה תקופה התנגד לכך שאמריקה תעסוק , באמצעות ה , - במלחמות חשאיות ובייזום פעילויות מחתרתיות . את הרציונל שלו סיכם במשפט אחד : " אם נמקש נמלים בניקרגואה , ננטוש את ההבדל בין ערכי ההתנהגות שלנו לאלה של ברית . "המועצות " עשה" ו"אל תעשה" עלרקעהתפלגותהעמדותבנושאהמשיכההאקדמיה האמריקאית , יחד עם חוגים נוצריים , לחפש אחר " מודוס ויוונדי" שיאפשר קיום למצפון לצד המלחמה ההכרחית ב"סמטאות האפלות" של העולם . הרמן קאהן , אסטרטג בעל שם , פרופסור למדע המדינה ובכיר במכון " , "הדסון הציע ב 1965 - " סולם מטאפורי" לדירוג הפעילות החשאית " המותרת" של ארה"ב . הסולם מטפס מן הקל אל הכבד , וניתן למנות בו 44 שלבים של הידרדרות ממצב תת - משברי לעימות גרעיני כולל . כל שלב ליווה קאהן בהצעות " עשה" ו"אל . "תעשה הוא הציע כללים שיקלו על השיפוט הערכי של הקברניטים כאשר יידרשו לקבל הכרעות מול התפתחויות בינלאומיות . קאהן קבע כי בין הגישה המוסרנית של " שב ואל תעשה" לבין "עשה הכול" קיים טווח רחב של אופציות . קאהן סבר כי כלל ראשון מוסכם בטבלת " עשה ואל תעשה" הוא : יש להגיב באופן נמרץ כאשר מול פני האומה ניצב אויב חיצוני , מרושע ובלתי צודק בעליל . כלל שני : יש לשמור על עקרון הזכות להגנה עצמית . כלל שלישי : יש לסייע לאומות ידידות , בעלות ערכים מערביים דמוקרטיים , כאשר מאיימת עליהן סכנה . קאהן הציע לקברניטים קווים מנחים אינטלקטואליים , אך מעשיים מאוד , שיסייעו להם לעמוד מול דעת הקהל המקומית ומול דעת הציבור העולמית . אלא שהכללים הללו לא היו די חד - משמעיים כדי למנוע פרשנויות עתידיות שלהם , שאכן באו בהמשך . " הנצורים והצודקים" ישראל של שנות ה 50 - וה 60 - הייתה קטנה ונראתה שברירית . היא לא קיבלה את הלוקסוס להתבגר באופן נורמלי ובשלווה . שלא כמו לארה"ב , לא היו לה שני אוקיינוסים מגוננים משני צדיה . המרחק בין נתניה לקלקיליה היה פחות מ 17 - ק"מ . עם לידתה נזרקה אפוא מדינת ישראל למרכז הזירה , כאשר סביבה - מה לעשות - עולם ציני , אכזרי ועוין . ההתלבטויות המוסריות נעצרו , לכאורה , כבר בשערי היציאה מבית היולדות . הצו העליון היה לשרוד . המדינה - ילדה הייתה נתונה עדיין תחת הטראומה של פלישת מדינות ערב , שנכנסו לתוכה לא כדי לכבוש שטח במחלוקת , כבשאר המלחמות בעולם , אלא בכוונה חד - משמעית : להשמיד את המדינה ( צעד שהיישוב לא האמין טרם המלחמה שיינקט . ( הצטרפה לכך הטראומה של השמדת יהדות אירופה , ונוצרה מדינה - מבצר , או כפי שהגדיר אותה תום פרידמן , בכיר עיתונאי ה"ניו יורק : "טיימס "מדינת ישראל היא יד ושם עם חיל . "אוויר איזה סוג מוסר נולד אז במדינת המבצר או ב"וילה , "ונגל'בג על פי הגדרתו של אהוד ברק ? הסופר וההיסטוריון שבתי טבת הגדיר אותו כ"מוסר של . "מחתרות חיים גורי , לוחם ומשורר , דיבר על מוסר של " הנצורים . "והצודקים ונחום ברנע , חתן פרס ישראל לתקשורת , סיכם את המצב באמירה , שהיא כנראה הקולעת ביותר למציאות העכשווית - " יורים . "ובוכים רשימת המקורות מופיעה באתר המל"מ , בגרסה האינטרנטית של הגיליון בעמ' 49 בתקופת " המלחמה הקרה" התערבבו בארה"ב הריאל פוליטיק עם המוסרנות של " הברית . "החדשה זו התקופה שאותה הגדיר אחד מיושבי הראש החשובים של הסנאט כ"קרב בין צלבו של ישו המשיח לבין הפטיש והחרמש של השטן הקומוניסטי" תת מזכיר המדינה התנגד לכך שאמריקה תעסוק במלחמות חשאיות ובייזום פעילויות מחתרתיות . את הרציונל שלו סיכם במשפט אחד : "אם נמקש נמלים בניקרגואה , ננטוש את ההבדל בין ערכי ההתנהגות שלנו לאלה של ברית המועצות" מימין : מזכיר המדינה האמריקאי הנרי סטימסון , , 1929 ביטל את מחלקת הצפנים . משמאל : מזכיר המדינה האמריקאי בתקופת ה"מלחמה : "הקרה דין ראסק , , 1968 תמך בעבודה המודיעינית בכל לבו
|
|