|
|
עמוד:10
זו בעיה ששורשיה במציאות הישראלית בלבדי או אולי ניתן למצוא לה מקבילות ושורשים בארצות מוצאם של המזרחים , באסיה ובאפריקה ? ועוד שאלה המתעוררת מתולדות יהודי תוניסיה : האם יש קשר בין תרבות להגירה ? תוניסיה היא מארצות ערב הבודדות שבהן לא היה רוב למהגרים מן המדינה לישראל דווקא . כמחצית מיהודי תוניסיה עלו לארץ , אך השאר היגרו לארצות אחרות , במיוחד לצרפת . מרוע חל פיצול שכזה ביעדי ההגירה של יהודי תוניסיה ? מדוע לא בחרו כולם ביעד אחד ? האם יש לכך קשר להיסטוריה התרבותית שלהם ? נסתפק בשאלות אלה וניגש לגופו של הספר . את סיפורם הכללי של יהודי תוניסיה השתדלתי לפרוט לסיפורים אישיים . גיבורו של הסיפור הראשון , הזמר נסים סרוסי , מופיע מעת לעת על מרקע הטלוויזיה . אם אינכם מכירים אותו , קרוב לוודאי שהוריכם שמעו את שמעו , שכן הוא שייך לדור שלהם . גיבור אחר , אולי המרכזי בספר זה , הוא הסופר אלבר ממי , והוא קשיש מסרוסי . הוא עדיין חי בפריס בשיבה טובה ומשמיע את קולו מעת לעת . גם הוא אולי מוכר להוריכם , או להוריהם - סבא וסבתא שלכם . ככלל , לסיפור שאגולל בהמשך הדברים יש גיבורים רבים שעדיין חיים כיום , לאו דווקא בצמרת האמנותית והספרותית . זהו סיפורם של יוצאי ארצות ערב בדורות האחרונים , מסופר מזווית תרבותית ומן האספקלריה של ארץ אחת . רבים מן העולים מארצות האסלאם עדיין חיים בינינו . תקוותי שהם ימצאו בספר זה הדים לתולדות קהילותיהם , כפי ששמעו או כפי שהכירו בעצמם .
|
|