|
|
עמוד:12
כלכליים מקוטעים ומפוזרים אלה היוו חלק מהן , מוסיפות להתקיים ; וכאשר מופיעות במערכת הכלכלית עויתות של משבר , השפעתן גדלה . בשקוע האמונה במוסדות ובנוהגים מקובלים , הרי ההתחרות למציאת פילוסופי 1 ת-חיים מקיפות ולנקיטת אמצעי מדיניות מנוגדים , נעשית בשמה של השקפת-עולם ( Veitanschauung ) it או אחרת . איש לא יכחיש כי רוב הרעיונות שהוטבעו במערכת המחשבה האנושית במשך אלפיים שנה ויותר , עדיין יש להם מהלכים . אין הגנבה להפריז בהיקפה או בחשיבותה של המחשבה הכלכלית הקדומה . אין האדם מתחיל לתהות על טיבו של התהליך הכלכלי בעודנו פשוט , עד כדי כך שאינו מחייב כל הסבר מיוחד . הכלכלנים החדישים מייחסים אפילו לרובינזון קרוזו עיון במשמעויות הבחירה , בה הם רואים את תמצית הכלכלה . אבל כל מה שהאנתר 1 פ 1 לוגיה מלמדת הוא , שראשית ההגות האנושית קשורה במה שהכלכלנים יכנו היום בשם הצדדים הטכניים של תהליד סיפוק הצרכים . במידה שיש בכוחנו לגלות את הרעיונות , בהם החזיק האדם הפרימיטיבי , דומה כי נועדו להמציא הסבר כלשהו לחליפות העתים , לכוחות האצורים באדמה , לנוהג בעלי-חיים , ולהשפעתם של כל אלה על סיפוק הצרכים האנושיים . אפילו בשלבים מתקדמים יחסית של החברה השבטית לא נראה שעלו בעיות חברתיות כלכליות מיוחדות המחייבות הסבר . התהליך הכלכלי בעדה אשר טכניקת הייצור שלה פשוטה' שהרכוש ( על כל פנים , זה המשמש בייצור ) מוחזק בה בבעלות הכלל , ושחלוקת העבודה קיימת בה , אלא שלא עוררה עדיין חליפין פרטיים של מוצרים , אי-אפשר שייראה בלתי-מובן לבני העדה . הקשר בין המאמץ הבודד והסיפוק הבודד גלוי לעין כל : תהליך הייצור והתוצר נמצאים בשליטתו המתמדת של הפרט ואין כל צורך בפיתוח הלכה חברתית או כלכלית . אולם טכניקת הייצור מתפתחת והצרכים נעשים מורכבים יותר ; ומגיע שלב בו מומצאים סדרים חברתיים שונים , כדי שהחברה תתפתח במלוא יכלתה . חלוקת העבודה מתפתחת עד לנקודה בה היא כרוכה בייסוד חליפין פרטיים ובהרחבת הקנין הפרטי מסחורות תצרוכת לסחורות ייצור . הייצור נעשה אז דרך קבע לשם חליפין פרטיים ; קלות הפיקוח וההשגחה על התהליך הכלכלי החברתי נגוזה : התהליך נעשה בלתי-אישי . זהו השלב בהתפתחות האדם , בו שומה עלינו לצפות לגישושים הראשונים אחרי הלכה חברתית והסבר לתהליך הכלכלי . על-אף העבודה האנתרופולוגית המתרבה יודעים אנו אך מעט על פרטי האופנים בהם חלו תמורות כלכליות אלו למעשה ; עוד פחות יודעים אנו על השינוי במושכלות , שהיה חלק מהן . לקובץ הרשומות והמיתוסים , בעלי ערך תעודי שונה , אשר מכנים אנו תנ"ך , הוסיפו האנתרופולוגים במאה השנים האחרונות חומר שיאפשר לנו , אולי , לדעת לבסוף , בסבירות מספקת , מה חשב האדם הפרימיטיבי על אודות החברה בה הוא חי ותמורותיה . העדות המצויה בידינו עד כה בדבר המחשבה החברתית
|
|