|
|
עמוד:12
מבוא ספר זה יתאר וינתח את השואה כמלכודת מכל צד . מלכודת כפולה ומשולשת ומרובעת , שהמוני אנשים ונשים וילדיהם תומתו לתוכה בשלבים . מהם שהיה להם מן המשותף ומהם שלא היה להם . מהם שדיברו שפות שונות ונטשו מכבר את מוצאם , ומהם שלמדו והתפללו בלשון הקודש ודיברו יידיש , פולנית , רוסית ושלל שפות אחרות והיו חלוקים הרבה אלו על אלו . מהם שדיברו עברית וחלמו על ציון , ומהם שישבו כבר כאן ואמורים היו לנסות להציל את האחרים . לפיכך מדובר במונח ניתוחי , שמארגן את המציאות ההיא כך שכל הכוחות שפעלו בנפרד אך יחדיו עד לידי לכידתם של יהודי אירופה בינותם יוגדרו היטב , ויובהר מדוע לא ניתן היה לחלצם . התהליכים שקדמו למלכודת הסופית היו ארוכים ממה שנדמה במבט ראשון , וראשיתם נעוצה במלחמת העולם הראשונה ובתוצאותיה . אולם הספר הזה לא נועד לצייר תמונה רחבה די הצורך שיהיה בה כדי להסביר ביסודיות את ההתנהגות של גרמניה , של המערב ושל גורמים אחרים כלפי היהודים לפני עלייתו של היטלר לשלטון , בינואר . 1933 בכוונתי לדון בשואה עצמה ובשלבים השונים של סגירת המלכודת על קורבנותיה מ 1933 ואילך . לשם כך אנסה להציג תמונה פנורמית או קליידוסקופית של כל הגורמים שפעלו במהלך הטרגדיה הזאת . לא אתאר בנפרד את מהלכיהם של היטלר ואנשיו או את גורלם הנורא של הקורבנות או את הניסיונות להצילם . כן לא אתאר בנפרד את המהלכים של בעלות הברית בכל הנוגע להצלת הקורבנות . ולא אתייחס בנפרד לגורל היהודים כאיום וכקריאת תיגר לעמים אחרים , למשל ערביי המזרח התיכון . יתואר כאן סוג של מכונה , ליתר דיוק מתקן תופת , שמנגנוניו חברו זה לזה עד שסגרו על הקורבנות מכל עבר . נתבונן בכל אלה באמצעות . "קליידוסקופ" השימוש בכלי כזה נראה לי נכון , מכיוון שההתבוננות תיעשה בעיקרה באמצעות מסמכים מן הימים ההם , ומיעוטה באמצעות ראיונות עם בני אותם ימים . התיעוד הכתוב אינו מספק לנו , כמובן , תמונה מלאה ומפורטת , וגם הראיונות שמתלווים אליו אינם משלימים את החסר עד תום . אבל כאשר מפנים את הקליידוסקופ אל עבר כל הכוחות שפעלו בטרגדיה הזאת , ולא רק אל עבר אחד מהם לבדו , אפשר לצפות בקווי המיתאר העיקריים של המציאות ההיסטורית , ולוא מעוותים חלקית או מקוטעים במקצת .
|
|