מארק בלוך — בין חייו למחקרו

עמוד:13

מלכי צרפת ואנגליה , שהיא בבחינת שמועת כזב ענקית . ואולם נראה שהחיים בחזית הבהירו לכלוך לא רק את ההבדלים שבין רגישויות עממיות לרגישויות מלומדות , והביאו אותו לידי התבוננות לא רק בעבר בעזרת ההווה ; ההתנסות במלחמה , ההשתתפות במאורעות מכריעים בשעת התרחשותם , וכן עריכת תולדותיה של יחידתו הצבאית , חידדו מן הסתם את יכולתו להבחין בפער שבין המציאות כמו שהיא נחווית ובין העדות הכתובה עליה , או לעמוד על חשיבותם של צירופי מקרים שמלומדים , כך יכתוב בלוך לימים , סולדים עד מאוד מלקבלם כפשוטם . כללו של דבר , החיים בחזית היו לכלוך שיעור בהכרה בלתי אמצעית של המציאות , ונראה שבזמן שכתב את אפולוגיה על ההיסטוריה ראה בהם את השיעור העיקרי בתחום זה , שכן כמעט כל הדוגמאות מחיי המעשה המובאות בספר נוגעות לשירותו הצבאי . וכמה חבל שלא זכה להעלות על הכתב את מה שלמד על ההיסטוריה מתוך התנסותו בחיי המחתרת ! שלא כמו בעניין השפעתה של מלחמת העולם הראשונה , אין בידינו עדויות ישירות על הזיקה בין מפעלו של בלוך ההיסטוריון ובין עובדת היותו יהודי . בלוך לא עסק בתולדות היהודים ומיעט להזכירם בכתביו , ועם זה ניכר שהיה לו עניין בקורותיהם , ולא בימי הביניים דווקא . אחת הביקורות הרבות שפרסם Annales" ! עניינה בספר על יהודי פרובאנס , אחת עוסקת במאמר על יהודי פאריס במאה השמונה עשרה , ועוד אחת עניינה בחוברת שיצאה במלאות מאה שנה לבית המסחר של היהודי מארקוס הרמלין בלייפציג . במכתב אל לוסיין פבר משנת 1936 מציע בלוך לחקור את שלבי ההתבוללות במשפחות היהודיות בצרפת , והוא מעלה את הסברה שייתכן שדווקא משפחות הרבנים הזדרזו לצרפת את עצמן מוקדם יותר מן האחרות ... בלוך היה מודע , כמובן , לאי נכונותו של חלק הולך וגדל באוכלוסייה לראות ביהודים צרפתים של ממש . בילדותו התרחשה פרשת דרייפוס , ובאפולוגיה , כשבלוך דן בהשפעתן של חוויות מכריעות על עיצובו של דור ( דיון שמזכיר את טיעונו הידוע של קארל מאנהיים , ( הוא מעיר שהוא וחבריו לכיתה ראו את עצמם כבניו הצעירים ביותר של

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר